אין לי על מה להתלונן באמת. אני עושה את זה בשביל הסבבה שלי.
אז 18. זה מגיע בצעדי ענק. יום מתחיל ולפני שאני שמה לב אני כבר סופרת את הדקות עד שאני נכנסת למיטה וישנה, לקראת היום הבא. עוד יומיים [יום וקצת, כי בכל זאת היום אותותו נגמר].
הבטחתי לעצמי הבטחות לכל הנוגע לגיל הזה.
הבטחתי שיהיה לי חבר לפחות חצי שנה.
שאני אהיה בשיא הכושר שלי.
שאמשיך לרקוד.
שאהיה מצויינת בלימודים.
שיהיה לי רישיון.
בלי מלווה.
יפה יותר.
שלמה יותר.
אבל באסה להיות ההטבחות שלי לעצמי, וזה לא התגשם.
אבל היי- לפחות יש לי רישיון. עם מלווה.
[רק עוד 80 ומשהו יום. יאי.]