חחחח היום  כותבת  הרבה , הפעם שני שירים ששני נשים נפלאות כתבו  אחד עבור אשת הנחש  של חגית

לחש-נחש

הם רוצים אותי בצנצנות פורמלין,

ללקט עירטוליי לאוסף.

כתוב שחור על דפי אנציקלופדיה

לבנים. מחפשים

בקירבי תרופה להבריא

כאב וחולי . חה! חה!

רעל בקירבי מצמרר פיתולים

יפים למוות.

מוות-

מוות-

מי שיקרב לי יומת

תענוגותיי,

כמה אני אוהב לחיות!

לשון לוקקת חום.

שיניים יפות חודרות

מחדירות

עמוק

עמוק

בלב בשר מתוק.

חיוכים של נחש לא רואים,

לי אין כל צורך לשמוע,

מריח זעמכם מלוא בלוטות

חלקלקות של זוחל-

אסור, נהנתן

חופשי.

מתעלס גחוני באדמה, מתנה אהבה

כל גופי איבר-מין

פעור

נושם.

מת לחיות.

מת לזיין.

והשני כמובן  על ידי מחרוזת המופלאה והוא נכתב עבור נכדי  אלמוג שחגג ממולדת לפני כמה ימים

אלמוג-ילד שיישוב יום אחד... מוקדש לאמא וסבתא שלך.

אלמוג יפה בידי.

הבטתי בו-הוא שלי!

אבל לא זמן ארוך,נשאר בכפי.

רגע קט,מאושר,בידי-

סערה רעה,טילטלה הספינה.

ונשמט האלמוג,ושקע.

למצולות קרקעית.

אבד...

לא לעד.

ומאז,כמו גלים הם חיי.

שאלות,ותשובה ש'אולי'...

בכל רגע של אושר,נצבטת.

באלמוג הנחבא שוב נזכרת.

ונושאת,ברוח קלילה

ברכתי,ומילות אהבה.

ושואלת,אם טוב לו,ואיך זיו פניו?

ומה יעשה,ויאהב?

עוד יבוא היום,ולחוף מבטחים,

ייסחף האלמוג.ויחזור אל חיקי.

כמובן שהפרסום הוא באישור   אצלי  רגיל היום גלית באה לביקור  , וכיף לי איתה  כרגע ישנה

אז המשך לילה קסום  מאחלת שלגיה