ואנו מתקרבים לאוגוסט 97  ואוטוטו ימלאו לי שנה לעבודה, מדינות הקואופ באותו זמן היתה לתת קביעות אחרי שנה לעובד  מטעמה  עובד כח אדם היה עובר אחרי בערך  חצי שנה  לעובד זמני   או  להאריך את הזמניות בעוד שנה  שהמכסימום הוא שלש שנים זמניות ,  זמן   ההעברה מכח אדם לקואופו הלך והתארך עם השנים, סיבוב ראשון אחד אפס לטובתי  הוחזרתי לעבודה תוך 24 שעות.

קצת לפני אוגוסט מתגלה הסרטן  ובאוגוסט עוברת  את הכריתה החלקית , וכמובן  את טיפולי ההמשך של כימותרפיה, אולי מתוך טימטומי חוזרת לעבודה אחרי שמחלימה מהניתוח , את הכימו צריכה לקבל  פעם בשבועים  וזה נופל בדיוק ביום  חמישי [ אחד הימים העמוסים ביותר בעבודה]  ואז אחרי טיפול ראשון או שני גונבה לאוזני שמועה  , שהמנהל רוצה לפטר אותי [האמת שלפי החוק אסור לו]  סבוב שני  לא התוכחתי הרבה פשוט פניתי ללקוחות שלי  וחצי מהאחיות של האונקולוגיה היו הלקוחות שלי  ברור שהתרוץ העדרויות  מהעבודה [עדין אין  לי קביעות] ועוד כמה לקוחות שהכרתי , כן היתה תופעה שאחר כך הבנתי עצבנה את מנהלי ואת המש"ל שלי  ,  זה שתי קופות ריקות , ואצלי תור  של  לפחות  5 אנשים , ועם תציע להם לעבור לקופה הריקה יסרבו [כן הייתי עובדת טובה, נותנת שירות מכל הלב].

וכמובן  הפניה עשתה את שלה, אנשים פנו  ישירות להנהלה הראשית  עם על ידי מכתבים  או טלפונים, התוצאה שיחה עם  מנהלת מחלקת הרווחה של הקואופ

תוצאה של השיחה   שאני נשארת  בעבודה, אבל  עוברת למשך שנה למצבת כח אדם של שירותי רווחה [קואופ] ויכולה לבוא מתי שאני רוצה  ללכת  מתי שאני רוצה,  נצחון שני   2:0 לטובתי

הכימו כמובן משפיע  השער  נושר,  ולפי בקשת המנהל  הולכת עם  כובע או צעיף  ,  אחרי תקופה  השער גדל.

המשך  יבוא  ............... בכלל יכולה לכתוב כמה רשומות על טיפוסי הלקוחות שמגיעים לסופר

וגם  איך  קיבלתי את ההסעה [בחלק הבא]    שבוע טוב מאחלת שלגיה