מותו של סבה  של  עינים פקוחות  ,העלה בי געגועים לסבי  וסבתי  ז"ל למרות שעברו  הרבה שנים , סבי יליד שנת1900 ונפטר ב1984 ,היה  אדם מיוחד איש  שקט  וצנוע מסורתי שעד כמעט סוף ימיו היה הולך לבית הכנסת , תקופה מסיומת היה גבאי בבית הכנסת,

סבי וסבתי עלו ממצרים בשנת 56 ליתר דיוק קיבלו צו גירוש  ממצרים , נאלצו  למכור את הרכוש שלהם ותוך 48 שעות לעזוב את הארץ  את הסיבות אולי פעם אכתוב עליהם , הם הגיעו לארץ  והתגוררו בתחילה במעברה  באזור הקריות, ואחר כך  עד יום מותם  בקרית חיים , אנחנו עלינו שנה אחריהם  וגרנו בפרדס חנה  עד  שליש ראשון של כיתה א,

 את השליש השני  עשיתי  בקריות   כי גרנו  אצלהם  [אבי עשה התמחות בצפת]  , בתור ילדה הייתי מחבקת אותו , ואומרת בצרפתית  [בזכותם  עדין מדברת  צרפתית]  נכון שאתה אוהב אותי הכי הרבה,  הם היו אוכלים  מאותה צלחת, כל בוקר  היה הולך לבית הכנסת , היה אז רדיו  והיה מקשיב לתסכית  בשפה הערבית ואז הס מלעשות רעש  , סבא שומע  את התכנית האהובה עליו ,  שעברנו משם ,  היינו באים  לבקור  בכל חג   כל המשפחה היתה מתאספת אצלהם  בבית   הדודות הדודים  ובני הדודים  , הולכים איתו לבית הכנסת , דודי שגר אצלהם היה החלבן השכונתי , באותה תקופה  הכל היה חולות  , הקריות  רובם עוד קטנות  בלי הרבה בתים  ,  הים היה קרוב מרחק הליכה , היינו מטילים הרבה לים

כשבגרתי  ונכנסתי למשבר גדול   בית סבי וסבתי היה המקלט שלי  לשם הייתי בורחת  בחופשים  בסופי שבוע , הוא לא שאל אף פעם שאלות  הוא היה איתי , הייתי מגיעה בתור נערה  לוקחת את האופנים ועושה טיול בכל הקריות

בעקר אצל אחת  מבנות הדודה של אימי שאהבתי  במיוחד

לאחר נישואי   הם זכו להכיר את  נכדי   הייתי באה איתם  לחגים , אבל זה כבר לא היה אותו דבר כמו בעבר , כי חלק מהמשפחה   כבר עזב לחו"ל  , וחלק  החליט שזה קשה מדי , אבל אלה שהגיעו עדין היה כיף ,

סבי נפטר  מיתת נשיקה   בגיל  84   הוא היה בריא  קצת סבל  מאובדן זכרון  וזה הכל , האמת מאחלת מוות נשיקה כזה לכל אחד,  היה יום שישי  חזר מבית הכנסת ,  עשה קידוש  והלך  לישון  ,  קם בלילה בקש מדודי  כוס תה  , שתה לגימה אחת או שתים  ונפטר.

סבתי חיה  עוד כמה שנים  אחריו  אבל בשנתיה  האחרונות היא סבלה  והגיעה לחוסר שליטה  על הצרכים ,אבל המשפחה  המשיך  לטפל בה בבית  , עם מטפלת   והדודות   גם היא מתה  יחסית בשקט  בבית החולים לא יצא לי להפרד ממנה  כי זה היתה בתקופה  שכבר לא היה לי ממש קשר  עם  הורי , אבל בהלויתה הייתי

יהי זכרם ברוך   .................. עדין מתגעגעת אליך  סבא   ויודעת שאתה  מלווה אותי כל הזמן   שלגיה