עד הדקה ה90 כמעט לא ידעתי איך אני מגיעה לפסטיבל [בעיות תקציב כמובן] אבל מרגע שהצהרתי שאני מגיעה לשם [אפילו בטרמפים] התרחש נס קטן הגיע הכסף לנסיעה , בכלל כל השהות שם למרות השאלות שעלו לי היתה קסומה .
אז עלינו על הרכבת שנוסעת לבאר שבע, נסיעה חלקה שקטה, ואיך שירדנו מהתחנה פגשתי משיהיא שמכירה אותי לא זוכרת את שמה , ואומרת לי אני מחכה לחברה אבל הבנות שם הציעו לי טרמפ , תבדקי , נגשתי ובדקתי ואכן כן היה לי טרמפ ישיר עם בנות נפלאות שעוסקות ברכות המגע [כך נדמה לי שקוראים לזה ]. כשהגעתי קלטתי ששכחתי את השק שינה והאוהל בבית , מילא אוהל אבל שק שינה???
כיון שהייתי בתפקיד של הלפרית הכניסה היתה קלה לא הייתי צריכה לחכות הרבה , נגשתי לאחראית דורית לראות היכן ומתי אני משובצת ,אז שובצתי למטבח , וגם שאלתי אותה איך פותרים את הבעיה אין שק שינה אהל וכו' והסתבר שגם כבר לא היו מיטות להשכיר ......... אוקי הציעה לי את האהל שלה , בינתיים הלכנו למטבח למרות שלא הייתי משובצת באותו יום קבענו שעה שבו אתחיל לעשות משמרת.
המקום קסום באמצע המדבר שנקרא שיטים עם הכניסה לשם ראיתי את הבונגביליות הפורחות בצבעי הורוד סגול ונזכרתי בך שדות .
כמעשנת נגשתי לפנת העישון [בעקרון אסור לעשן באף מקום חוץ מפינות העישון ] ושם תוך שיחה עם נשים וסיפור המקרה , פגשתי את אורה שהציע לי לישון אצלה באהל , שיחה נוספת הסתבר שאנחנו מכירות מהעבר , והתפתחה שיחה עם הנשים שם על כל מיני נושאים והעליתי את נושא הקלפים [לא לקחתי אותם הפעם איתי אבל שוקלת לברר איך פותחים דוכן בפסטבילים לקריאה בקלפים הגיע הזמן גם לקבל כסף עבור הפתיחות ]
הלפריות קבלו גם תלושים לארוחות צ'אי ומשהו מתוק, פגשתי המון נשים נפלאות שאני מכירה כולל את חגית
חיבוקים ואהבה היו בכל פינה עם הקסם שיש במדבר .
מטבח עזרתי לשטוף את הכלים ואחר כך לשטוף את המטבח להפתעתי האנרגיה שם גרמה לי לטאטא ולשטוף את המטבח בלי שום בעיה [ ברגיל יש לי קושי לשטוף ולטאטא יותר מחדר מתעייפת מהר , כך שבבית מאד קשה לי לשטוף את הבית בלי לנוח לפחות רבע שעה בין חדר לחדר] לכן גם לא השתתפתי הפעם בהרבה סדנאות.
אחרי זה היתה המשך של יוגה צחוק בצ'אי היה כיף אמיתי הצחוק התגלגל ברחבי המדבר ,
לא יכלתי לישון כרגיל ציפור לילה הלכתי לישון בערך ב5 לפנות בוקר אבל אלה שמיכירים אותי אני בדרך כלל הולכת לישון בשעות האל ה.
כל משך הפסטיל עלו שאלות של חובה מול הנאה, בדידות מול קבלה, היו כמה קטעים שהרגשתי בדידות הרגשה שמוכרת לי של מוקפת זכוכית רואה ולא נראת קטעים לא רבים וקצרים. אבל הפעם ההסתכלות היתה מנקודה אחרת של למידה וקבלה של המצב
שאלות נוספות היו אמון לעומת חוסר אמון האם אני יכולה לבטוח שיהי מישהיא במקרה הזה שתתמוך בי שאלה שעלתה לי כמה פעמים בטחון לעומת חוסר בטחון
היו שאלות שהסתובבתי איתם תשובות עדין ממש אין לי אבל שאלות אלה בעבר היו מכניסות אותי לקטע של כאב צער עברו מנקודה של הסתכלות התבוננות [כיון שאצלי התובנות מגיעות לאט אז גם התשובות יגיעו בזמנם]
יום שני קמתי מאוחר לטיול אבנים במדבר והסתבר לי שהמשמרת שלי מתחילה בשעה שבדיוק יש את טקס תשליך האש של שרית
שרציתי להיות בו אז הולכים שותים קפה ופוגשת בנות נחמדות ותוך שיחה מגיעה התשובה רוצה להתחלף בשעות מסתבר שאחת מהן גם הלפרית במטבח הנה התשובה הגיעה.
הסתבר גם שחלק גדול מהלפריות לא הגיעו בכלל .
שוטטות ברחבי המתחם הביאה אותי למקום שצפורים עשו מטס לכבודי ,הסתבר שהיו אלה הסנונית ראיתי גם נחלאלי צהוב בטן ובולבולים והמון דרורים בכלל הצפרים היו איתי היו הרבה מטסים כאלה לכבודי .
המשמרות במטבח היו הרבה מדיטציות של בצל , עגבניות , שום ,מלפפונים, תפוחי אדמה, כרובית
כלומר רוב הזמן קילפתי חתכתי ירקות
כדי לא להכביד על הקריאה אחלק את החווית לכמה חלקים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
snow שיהי לכולם יום קסום