אורית הגיעה אלינו ליער עם שני ילדיה  לביקור , ילדה אשה  היתה  עם ילדיה היפים , מאחור יותר שגרתי בבית בקרית יובל  , פגשתי שוב את אורית וילדיה , הוריה  ואחיה  גרו שם , ואורית שכרה דירה לידם , היינו חברות טובות , אני אורית יגאל  וזהבה , אפילו טלי שגרה אצלה תקופה, את אחיה הכרתי והוא היה  תלמיד שסיים י"ב  עומד לפני  גיוס,  ראיתי אותו עוד כמה פעמים אחרי הגיוס  כחייל  נדמה לי גולני או גבעתי   אפילו את שמו לא זוכרת  , אבל זוכרת היטב את היום בו  התבשרנו על מותו ,  מוות מיותר של אש כוחותינו  על כוחותינו בלבנון , ראיתי את אורית נשברת לרסיסים למרות שלא היה לה קשר  חם   עם הוריה ואחיה, היתה גאה  בו ,  מאושפזת  נשאבת לשגעון  מאוחר יותר אובחנה כמאניה דפרסית ,  אחר כך  עזבתי את ירושלים , ופגשתי אותה שוב לפני  די הרבה שנים , העצב עדיין שכן אצלה, למרות שהיא חייכה  ואמרה שהכל בסדר  , זוהי הנגיעה שלי הראשונה במוות של אדם קרוב ממלחמה,

חוץ  מאשר העלמות בן דודי בדקר , אחר כך היו אחרים  כמו הפיגוע בקרית יובל בתחנה שליד המפלצת , שלמזלי  באותו יום  הייתי בחופשה מהעבודה , אבל תמיד אזכור את  אורית  שנשברה אחרי מות אחיה ז"ל. יהי זכרם ברוך