בלילות עצובים, כשקר
את ראשי מניחה על הכר
לפעמים בוכה
דמעה מלוחה
אני זוכרת את מה שרצו שאשכח
אני יודעת שלא יתכוונו שכך
תסתובבי לקיר
והס מלהזכיר

אבל היום, ליד הסיוטים
צומחים להם גם נבטים
של רגיעה, של שלווה
של מקום, של אהבה
היום אני יודעת
גם כשבכאב נוגעת
תחכה לי בסופו של יום שמיכת פלאים
שמיכה שכולה אהבה וטלאים
שזורים זה בזה שמחה ואור
עוטפים ושומרים, מגינים מהקור
ואז נהיה לי נעים וחמים
ואני כמו ילדה
והכל נראה תמים
שום דבר לא מפחיד
שום דבר לא יפצע
אף אחד לא יקח ממני
את מה שאני לא רוצה

סיפור ושיר, עששית ומצנפת
לוחשת תפילה, בשמיכה מתעטפת
וזוכרת את חסד אהבת חינם
של כל האמהות בעולם
של אמא שלי האחת, שאיננה
וכל מה שלמדתי ממנה
של כל האמהות המלוות, התומכות
שלאורך השנים תפרו לי שמיכות
ללא לאות ועם המון אהבה
סיפרו לי תמיד, שאני ראויה וטובה
שלא שלחו אותי לחדר השני
שראו וקיבלו אותי כפי שאני
ובזכות אותה אהבה
ובזכות אותו חום
אני אומרת לך היום
מתחילה ללמוד לקבל
וטיפטיפה להאמין
הולכת
מחייכת
לנוח מכל התלאות
להתכסות לי בשמיכה שכולה ניסים ונפלאות

איך  ידעת יקרתי שכך בדיוק נראת שמיכת הפלאים שלי , והפעם רוצה להגיד תודה לחברה יקרה  שאותה מזה זמן מלווה אמנם מתפוז אבל היום היא רגשה אותי הקדישה לי שיר   אז העתקתי אותו לכאן לכל  העצלנים  ומי שלא מתעצל מוזמן לשוטט  אצלה  אצל אלומת  האור הנפלאה