לפעמים

לפעמים פוסעת  כמו לולין על חבל דק בין שפיות לאי שפיות , בין המוות לחיים מתנדנדת הלוך ושוב  ........... בלי לדעת  ולחשוב  פעם שם ופעם כאן רוצה לברוח אך הכל סוגר חונק אין דרך החוצה .......... ובפנים הכל גועש סוער בחוץ הכל נראה שלו  ושקט כמו הליצן עם הדמעה שממשיך לצחוק למרות הכאב  העצב  והצער  לצעוק לזעוק  אבל  אין קול  הכל חסום סגור   לפתוח  את הדלת  דופקת הולמת אבל אין תשובה אף אחד לא נמצא שם  וכאן שקט דממה ............. ודי   פוסעת

פוסעת בשבילי החיים כהולכת על שברי זכוכית פצועה  זבה דם שותקת  כי  אין מילים הכל בחוץ שוקק חיים אבל בפנים חשוך  דומם אפל וקר ניגודים  של  שחור לבן אין צבעים ,

עכשיו  יורד גשם זולג  כמו הדמעות שבלב נוקש על החלונות טיף טף  טיף וטף הסערה שבחוץ דומה לסערה שבפנים הכל גועש סוער אש ועשן    

אדום  מתערבב עם לבן דם חם נוטף זולג מפצעי הלב אין שקט ואין מנוח רוצה לברוח ללכת מכאן אבל לאן ...........

שירים שכתבתי מזמן  באיזה לילה  לבן  , והחלטתי לפרסם אותם כאן , מקווה שתהנו מהם,ולך ידידי שדות שולחת חיבוקי אור מחזיקה אצבעות  עד התוצאות , וטליק  מזל טוב  לחגיגת השנתיים   שיהיו עוד הרבה שנים ברוכות של כתיבה