עשיתי סדר  בכמה דברים שלי ונתקלתי בשיר הזה  ,  שלדעתי  מתמצת את נושא ההקשבה,   כמה מאיתנו מקשיבים באמת  ,

כאשר אני מבקש  אותך

להקשיב לי

ואתה מתחיל  לייעץ לי

לא את שבקשתיך עשית

כשאני מבקש ממך להקשיב

ואתה מנסה להשיב

איך צריך להרגיש ומדוע

אתה ברגשותי פוגע

כאשר אני מבקש אותך להקשיב לי

ואתה מרגיש שעליך לפתור את בעייתי

אתה מאכזב אותי

אפילו שזה לא נשמע הגיוני

הקשב

כל שבקשתי, הוא להקשיב

לא לפעול , לא לדבר

רק לשמוע בלי להגיב

אני יכול לדאוג לעצמי

אינני חסר ישע

אולי חסר נסיון והססני

אך לא חסר אונים

כשאתה עושה משהו למעני

שאני יכול לעשות בעצמי

אתה מגביה את חששותי

מנציח את מבוכתי

אולם כשמקבל אתה כעובדה פשוטה

שאני מרגיש את מה שאני מרגיש,

אפילו זה לא הגיוני,

אזי אינני צריך לשכנע אותך

ומתפנה להבין את המתרחש בנפשי

מוציא בעצמי את התשובות מתוכי

אז צצות מאליהן התשובות

ברורות ונהירות ואינני זקוק כלל לעצות

כי אני אני

גם רגשות לא הגיוניים

הופכים למשמעותים,

כשמבינים את שהם טומנים

את המקור ממנו הם נובעים

יתכן שלכן

תפילות עוזרות לאנשים 

משום שאלוהים מחריש,

אינו מיעץ , אינו מארגן

הוא רק מקשיב

נותן לך לחשוב לבד את הדברים

לכן אנא רק הקשב

אם תרצה לדבר - בקש

חכה רגע לתורך

 ואז אקשיב אני לך                   משורר אנונימי

 אז ליל מנוחה   מאחלת שלגיה