| 9/2005
מכתב לאבא ז"ל [2]
היי אבא יש לי פרפרים לכתוב לך שוב מכתב , כבר כמה ימים שרוצה לכתוב ולא מצליחה, הנה הגיע הסתיו , ועוד מעט אזכרתך , כן הלכת מעולמנו בדיוק לפני ראש השנה, היה לי עיתוי כזה שישבנו רק יום וחצי יחדיו , אחרת אני ואמא הייינו רבות, בעצם מעולם לא נפרדתי ממך באמת , בתקופה שחליתי , אמא הציעה שלא אבוא לבקר כי אז תתרגז ותקבל התקף , כי סבלת מהלב , בחוץ החצב כבר פורח אף פעם לא אהבתי את הסתיו עם שינוי מזג האויר , הסתיו היתה תמיד התקופה בה היו לי הכי הרבה התקפות אסטמה , אצלי אין הרבה חדש , תקועה כרגיל במערכת יחסים שאין בה כנראה עתיד, כרגיל בלי כסף , הנכדות שלך גדלו , לטלי יש ארבע ילידים , מורן שאותה הכרתה ואלמוג שלא יצא לך להכיר נלקחו לאימוץ , גלית כרגיל הולכת עם מה שהיא מרגישה , חבל שבזמן שהיית בחיים , לא יכלנו לדבר זה היה חוסך הרבה סבל וכאב בחיי, התרבות הזאת שלא מדברים על רגשות רק גרמה לצרות , עובדה גם עם אלי אין לי קשר הוא כמו אמא מעדיף להטמין את הראש בחול , לא מדברים על בעיות אז הם לא קימות מתסכל מאד את אסנת , כן חלפו כבר 11 שנים מאז שהלכת לעולמך ,איך הזמן רץ, בעצם הפעם היחידה שהייתי בבית הקברות זה ביום הלוויתך , לא חזרתי לשם מאז , טלי היתה יותר אמיצה ממני ,כן הלואי שיכולתי יותר לעזור להם לילידי , גם ניסים גדל , עוד מעט מתחתן , ואין לי אפילו לתת לו מתנה , בזמן הכתיבה עולים לי כל הכעס והכאב אל חוסר התמיכה שלך בי , בעקר כל מה שקשור לדירה בערד, איך בדקה התשעים , שינתה את דעתך , והחלטתה לא לעזור לי, הרבה פעמים אני מדמיינת איך החיים שלי , יכלו להיות אחרת , עם הייתי מצליחה לקנות את הדירה, ולעבור לשם, בעצם עולים לי כעסים וכאב גדול , על כל הפעמים שהתביישת בי בעבודה שלי כשעבדתי בדאר כדוורית, ואף פעם לא האמנת לי שאני יכולה להצליח במשהו , גם אתה ואמא לא תמכתם בי , אמנם אתה אהבת אותי והייתי איתי אבל לא באמת הבנת וקבלת אותי , אמא היתה יותר גרועה ממך בקטע הזה , בעצם היום אין כמעט קשר בינינו , אתה לפחות קיבלת את מורן , ולא וותרת על הקשר עם גלית , וכן אני מתגעגעת אליך , להאזנת מוסיקה יחדיו, אתה למדת אותי לאהוב מוסיקה , וחבל שלא סיפרת לי יותר על משפחתך , כן היינו פעמים משוחחים על כל מיני דברים , אבל אף פעם לא על רגשות , אתה יודע שעד היום סוחבת בתוכי את חוסר האמון שלך בי , חוסר הפרגון שלך אפילו שהתחלתי ללמוד בבית ספר לאחיות לא פרגנת לי , כן התגאת בעבודה שאני לומדת להיות אחות , אבל את זה הייתי צריכה לשמוע מאחרים, אז עוד שנה עברה , והזמן לא משכיח את הכאב והגעגוע אליך , בקשה קטנה שמור על נכדיך ועלי מלמעלה באהבה בתך
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
snow שיהי לכולם יום קסום