מרגישה לבד ועצובה מחפשת את הילדה הקטנה השמחה ופוגשת את הילדה העצובה

מדוע לפעמים אני קשה כל כך כלפי עצמי , מתי אלמד לא לכעוס עלי

חדר עם הרבה אנשים ואני כל כך בודדה עיפה ממרוץ העכברים משינויים מלחמות

אומרת סתם מצב רוח רע , תזילי דמעה, אבל הכל חסום תקוע בגרון מחנק בחזה קשה לנשום

מאיפו זה בא לא מתאים לי עם כל הדברים היפים שיש למה את עצובה???

טוב שיש ליאת הכלבים נמצאים לידך לא עוזבים מחבקים ומנחמים אנחנו פה אוהבים .

וכוחים סתמיים על שטויות מעיפים אותי כבר לא רוצה להסביר לא לבקש די כבר נגמר לי

הסבלנות לשטויות של אחרים לעמדה של אני יודע הכל ולהאשמות שהכל בגללך

טוב די להיות במצב רוח כחול לראות את הדברים הטובים שקוראים כמו הבלוג פרצתי את מחסום הכתיבה יש טבע ואדמה הכלבים ליידי וסנו השובבים אז שבת קסומה לכולם והמון אהבה