אחרי  המכתב, התארגנתי לנסיעה , האמת עם הרבה פרפרים בבטן , הוזמנתי  לבלוגרית  מתפוז לסוף שבוע , כל השאלות  כפי שעולות לפני מפגש  עם אדם חדש , [כפי שחלק מכירות] , וגם בגלל שבראוני נשארת לבד בבית, יש גבול  לכמה כלבים אפשר לקחת בתחבורה ציבורית , יום שישי בבוקר הכנות האחרונות , למאו מאו  היה סיסטר ,  הבוקר התחיל  בכך שמאו מאו הגיע אלינו  וקבל את האוכל אצלי במרפסת על השולחן , היה קושי להוציא את ליידי מתחת למיטה  כי היא שמעה איזה בום ,  זה היה מוקדם אז לא היו עדין אזעקות , הזמנו את אריה  הנהג שלוקח אותי בדרך כלל  כשאני נוסעת עם הכלבים , ונוסעים לחוף הכרמל , רק משם יש רכבת , ברכבת  חייבים מחסום[ למורת רוחם של ליידי וסנו ] הנסיעה היתה  חלקה אפילו הכרנו חברים חדשים , מכפר סבא  , איתי ואוהד באו לאסוף אותנו  המקום צור יגאל , ישוב יפיפה  קרוב  לשטחים עדין בגבולות 97 , שם פגשנו את אוסי  והדר , ותודה  לכולם  שפתחתם את ביתכם  ולבכם , כבר בדרך  הכלבים ואוהד  יצרו כימיה מיידית , קבלת הפנים היתה  לבבית  חמה ואוהבת , הבית  פינת חמד , בכל מקום עבודותיך היפות , אוסי יש לך כישרון לקחת סתם דברים ולעשות איתם פשוט דברים מדהימים , לדעתי הכימיה  וההתחברות היו  של כיף , היה לי קצת מוזר  להיות במקום ולא לשמוע אזעקות , לקח לי כמה שעות  להבין שאני לא נמצאת באזור מלחמה, שאני יכולה לנוח   ולהרגע , רק אז קלטתי כמה הייתי במתח , ליידי וסנו השתלבו  יפה  , שוקה קצת  פחדה   כליידי  עשתה שרירים , אחרי הצהרים  טיול  עם אוהד  א. אוסי והכלבים , לראשונה מאז חודש  פשוט לטייל  בלי פחד  מפני אזעקה  בלי כריזה  להכנס למקום מוגן , רק לטייל להנות מהחברה  והנוף היפיפה , לפני שנסעתי הכנתי את עצמי לאפשרות שלא אוכל להתחבר  לאינטרט , אבל  בודאי שהתחברתי  , הכל זרם בנחת , כבר  ביום שישי הודיעו שאנחנו מצטרפים למחרת לממולדת  של בת המשפחה , היה נסיון לשלב עוד מפגש , ואפילו הצלחתי לישון , למרות שהתעוררתי בלילה ויצאתי קצת החוצה , הכלבים היו רגועים אפילו  העזו לנבוח על מי שעבר  ליד הבית , בבוקר לקום בלי רעש של אזעקות , להתפנק בארוחת בוקר , בכלל  לא חושבת שיכולה לתאר במילים את סוף השבוע , אבל  ננסה , נסענו לטייל בכוכב  יאיר ביער , הכלבים פשוט חגגו [איזה לראות אותם רצים ונהנים ] סנו בכלל  הצליח השובב  לגלות ברכת נוי באחת החצרות  ומה עושים כשחם בחוץ ויש ברכה   כלומר מים קופצים לתוכה , חזרנו לארוחת  הצהרים מנוחה קצרה , אוהד לקחת את סנו עם החגורה לטיול בשכונה , ליידי כרגיל המשיכה להפגין נאמנות לא מוכנה ללכת בלעדי , נסענו לממולדת , היה פשוט מדהים להכיר את המשפחה המורחבת , התקבלנו בחם ואהבה  , נהנתי מכל רגע ורגע , אבל בלילה אולי בגלל הידיעה  שבבוקר חוזרים הביתה , קוצר נשימה  סנו עבד שעות נוספות כדי לטפל , אבל בבוקר לא היתה ברירה למרות שלא הרגשתי נוח עם זה הייתי חייבת  להגיע לעשות אינהלציה , וכך היה  בגלל המצב [אני חברת קופת חולים לאומית ] וכיון שאני צפונית הסכימו בכללית לעשות לי אינלהציה  זה היה הקטע היחידי  שהרגשתי בו לא נעים , בעקר כלפי איתי שהיה  צריך להגיע לעבודה, אבל הכל עבר קיבלתי את התרופות ושוב תודה על הכל , האמת היה עצוב להפרד   בעקר לאוהד  שהתחבר  לסנו וליידי    ראו את התמונות

קבענו להפגש יום לפני עם  יאיר וגלית  כלומר אני ידעתי שגלית תגיע  א. לא ידע , יאיר התגעגעת לכלבים את גלית תמיד כיף לפגוש , בילנו  קצת איתם , ונסענו הביתה , כמובן שסנו וליידי היו האטרקציה של הרכבת , לא הספקנו להגיע הביתה , וכבר  אזעקה  ומאז  היו הרבה אזעקות  שוב לחזור למתח  , כרגע שקט , מחר רוצה לנסוע לכמה ימים להיות עם טלי  שעוברת ניתוח מחר  ואולי גם להפגש עם  חלק מנשות השבט  איריס מוקה  וכל מי שתוכל להגיע ,  אז לילה טוב ועכשיו נתן לתמונות לדבר במקומי  באהבה שלגיה