הפרויקט של הדודה נתן לי הזדמנות גם לעשות ספירת מלאי , כן פתחתי את הבלוג 19.12.03 כן זה אומר שכבר כותבת כאן יותר משנתיים ועדין לא שלש שנים , הרשומה הראשונה שלי ומאז בקרו אצלי 24,018 מבקרים אני מנויה על 157 בלוגים , יש לי כ35-34 מנויים שקוראים אותי ,חלקם כבר נסגרו אבל מתעצלת לעדכן את הרשימה , [כלומר למחוק את הסגורים ] בכלל לא אוהבת למחוק תגובות או רשומות , עדין מתקשה לפעמים לכתוב רק טיוטות ,חברה בטבעת מקוריות ויצירתיות נדמה לי שהיא עדין הראשונה בגודלה מנהלת אותה אשת הנחש , הגעתי לכאן מתפוז בעקבות אביה , כן יש לי בלוג נוסף בתפוז , אבל שם כותבת אחרת שם בעצם כותבים אותם ליידי וסנו הכלבים שלי על החיים מנקודת מבטם [רוב הפוסטים ] , חיפשתי מקום נוסף כי לא נוח להחליף כל פעם ניק , כאן אני כותבת על דברים יותר איישים , על החיים שלי סיפורי עבר , התמחות שלי היא בעריכת מסיבות ממולדת לחברים וחברות , ישנם אנשים שחגגתי להם כבר יותר מפעם אחת , פשוט אוהבת לחגוג ממולדת , מצאתי כאן משפחה חמה ונעימה ,לאט לאט נבנה הקשר עם האנשים כאן , חלקם פגשתי חלקם עדין לא , בכל מפגש שהיה מכאן תמיד היה מרגש וכיף , חלקם הקשרים נמשכו יותר מפגישה אחת , חלקם מתוכננות פגישות נוספות , חלק קטן פשוט מפגש והקשר נשאר רק כאן , ישנם כאלה שאולי לא נפגש לעולם, חלק מהם אפילו קיבלו מסרים מקלפים , לגבי העולם הורטואלי הוא כמו בעולם האמיתי ,היו גם מעט אכזבות , לא היו לי מריבות , אבל כן פישרתי לפעמים בין יריבות או אי הבנות, יש בו את כל המגוון של האנשים , כיון שכותבת בשני מקומות יש לי שני סוגי משפחות בתפוז המשפחה מורכבת בעקר מחברה צעירים שאימצו אותי כאם , מעט מבני גילי , כאן רוב האנשים קרובים יותר לגילי ,בהחלט מכורה לישרא ורואה בו את ביתי השני , מאמינה שזה המקום שלי בו אני זו שקובעת מה איך לכתוב , מתי לסגור , בהחלט כותבת לעצמי , האמת שלא מענינת אותי הסטסטיקות , כן מענינות אותי התגובות , לומדת הרבה פעמים יותר מהתגובות מאשר מהרשומות אצלי ואצל אחרים , אז ממולדת שמחה לישרא כבר בן חמש , עוד מעט כיתה א, מאחלת הרבה שנים קסומות של כתיבה פוריה , גדילה וצמיחה דרך הכתיבה , כי ראיתי איך אנשים למדים דרך הכתיבה ועכשיו כמובן מסיבה עם עוגה בלונים וליצנים באהבה משלגיה