חזרתי מעכו  המבדקים לא חידשו לי  שום דבר , היה פספוס  ביני לבין הע"וס שלי , חבל  כי עם היא היתה באה איתי  אז אולי הייתי מקבלת גם את הדו"ח , כמובן שלא נותנים לנבדקים את התוצאות רק מדברים עליהם , קצת התכסחתי עם זו שמסרה לי את התשובות אבל לא נורא, בכל מקרה , אחרי הצהרים החלטנו  לרדת לקפה  בתחנת דלק  כן  נפתחה תחנת דלק  עם בית קפה  בדיוק בכניסה לישוב, כמובן  שליידי וסנו  באו  איתנו  חלק מהדרך משער הקיבוץ ובתחנה  הם היו על חגורה , ליידי הסתכלה בערגה  בשלולית הגדולה שהתרחצו בה נחליאלים , השמים  היו  אפורים עם עננים מאיימים באופק, ולפני השלולית היו שיחי ורדים  עם פריחה ,שהזכירו לי את בית סבי וסבתי בזמנו במערבה באיזור חיפה כן זה היה לפני הרבה שנים , גרנו  אצלהם תקופה שהייתה אחד המאושרות בחיי , לסבי היה שיח ורדים  בחצר שכל חורף היה מתכסה בשלולית מים , אבל למרות זאת  אחרי הגשמים באביב הוא שוב  פרח בפרחים  אדומים  שמהם סבתי היתה מכינה ריבה טעימה , היו גם עצי פיטנגו  והייתי מנהיגה של קבוצת ילדים בתקופה של הפירות ,היינו עושים פשיטות על עצי הפיטנגו , בחורף הייינו מטיילים בשדות  היינו קוטפנים  נדמה לי שזה היו ברקנים או דרדר  ואוכלים אותם כן שהם עוד ירוקים ולא קוצניים , היו גם שלוליות שבהם היינו משטים סירות מניר,  גרנו שם  שליש שני של כתה א' , אבי עשה באותה תקופה התמחות בבית החולים בצפת , אפילו נסענו פעם לבקר שם , משם עברנו לבת ים שם עשיתי את השליש השלישי של כתה א' השליש הראשון היה בפרדס חנה  אבל שניהם זה כל אחד בפניו סיפור לרשומה , סבי וסבתי עברו משם לקריות  , וביתם היה לי הרבה פעמים מקום מקלט, אהבתי לשמוע את סיפוריו של  סבי  ,מתגעגעת לחיבוקו ,  לקבלת השבת , למאכלי סבתי , מלוכיה , בקלוואה , כן זה היה  מזמן  הם כבר  נפטרו מהעולם  אבל עדין מתגעגעת  לביתם החם  למרות שאני היום גם סבתא   קצת  געגועים ונוסטלגיה  ביום חורפי  וסגרירי באהבה שלגיה