חזרתי הביתה, סגול השנה היה שונה , הייתי רוב היום בים פחות בסדנאות ,היו לי רוב הזמן רגשות מעורבים , וכך היה יום לפני כלומר ביום רביעי הגיע גלית וידיד אלינו כדי שיוכלו לנסוע איתנו  לסגול, הסתבר בדיעבד שלא היו צריכים להגיע יום לפני כי היו הסעות מתל אביב לפסטיבל, בבוקר קמנו  התארגנו  ונסעו עד הרגע האחרון היה התלבטות עם לקחת את הכלבים או להשאיר אותם בבית, אני רציתי וא. כמובן שלא  ........ בכל מקרה  שכן השגיח עליהם ....................... טוב השנה לעומת הפעמים הקודמות בגלל  בעיות תקציב  לא לקחנו בונגלו  היו עוד סיבות נוספות  שלא כל כך חשובות . לקחנו הפעם אהל שקי שינה , [כמעט ולא הגענו השנה לסגול בגלל אותם בעיות תקציב] .

התמקמנו שגלית וידיד כל אחד באוהל אחר נמצאים לא רחוק אבל לא בדיוק לידינו.אותו ידיד הגיע לשם כמטפל במסג' , היה נחמד , כמובן דבר ראשון  הולכים להתרחץ בים. והוכוח ממשיך האם לנסוע ולהביא את הכלבים  , כמובן שלמרות האסור היו הרבה כלבים שם , ואחרי רחצה של כיף  שלי , וזה אחרי שהקמנו ותמקמנו במקום  ושתינו קפה, הלכנו לעשות סיבוב לראות מה חדש איזה סדנאות יש , פגשתי שם שלשה נשים שמשתתפות איתי במעגל נשים  בכפרסבא, מחר אני שם יש מעגל והפעם הנושא הוא מזון.

ופניתי כמובן למרחב הנשים  , הסתבר שהאוהל שלו נמצא ליד האוהל של אילנה אחת המנחות במעגלי נשים.

היה כיף  אחרי זה שוב נכנסתי לים  וחזרתי למעגל השני  הפעם האהל היה מלא כמעט ולא היה מקום , הנושא היה ריפוי נשי, באיזה שהוא קטע הרגשתי  מחנק  הלכתי חזרה לאוהל  למנוחה,

אני וגלית אחרי המנוחה שוטטנו בין הדוכנים , פגשנו עוד חברה  והלכנו לאכול ארוחת ערב, מסתבר שבזמן שהייתי בסדנה א. וגלית קפצו עשו קניה קטנה, וכן הענינים התחילו להסתבך

הידיד  החליט שהוא מעביר את האוהל שלו למתחם המטפלים , היו עוד סיבות להעברה הזאת אבל לא אכנס  לפרטים, הבעיה שהוא עשה את זה בלי לפחות לידע ובעצם עם לא היינו שמים לב פשוט היה מפרק את האהל ונעלם , אז העברנו את האהל של גלית לידנו, ושוב משוטטים אנו , לגלית כאבה הרגל , חזרנו הלכנו  לשינה  השעה היתה בערך 12-1  שגלית קוראת לי ואומרת שהיא מקיאה ולא מרגישה טוב, ושהיא נפגעה מהתהגותו של ידידה , שוב לא אכנס כרגע לפרטים, אבל הסכמתי איתה , מסתבר שכבר כמה ימים לפני סגול , היא כבר לא מרגישה בטוב ובעצם החם שלה עלה , הרגל התחיל לפרכס בעוויות  הסוף היה  פינוי לבית החולים, שגלית אומר שהיא לא רוצה את הלווי שלי , כי היא לא רוצה לקלקל את השהות שלי ואני ברגשות מעורבות לא מלווה אותה. היה קצת קשה לפנות כיון שהיא לא יכלה ללכת אז הביאו כסא והיו צריכים כמה אנשים להרים את הכסא ולעבור בין כל האהלים , כן היתה שם עיר של אהלים.

למחרת עדיין עם רגשות מעורבים  גם בגלל שהיא בבית החולים  הספיקה להשאיר הודעה  אצלי שהיא מאושפזת בנירולוגיה  ושהיא צריכה את המטען של הפל , וגם געגעועים לכלבים , בעקר שפגשתי כלבה שדומה לסנו , אני נשארת אבל כבר בלי כל כך שמחה  די עם רגשות אשמה, אז רוב היום היה ים   ושינה , כמעט לא הייתי בשום סדנה שרציתי להיות , חוץ מאחת בלילה , סדנה של שירים שנוגעים שהיתה באמת חוויה מיוחדת  בעקר שאת המנחה הכרתי בשירותים.................

מרחב הנשים היה כל כך עמוס כך שלא נכנסתי לשם, פגשתי אמנם את  נילי דור האלה, ואולי אצטרף לקורס שהיא עושה , היה לי כמה שיחות מענינות , אבל הסתובבתי עם רגשות אשמה , כמובן מנותקת מכל מידע  רק היום נודע לי על הפיגוע הרצחני שהיה ומכאן שולחת תנחומיםלמשפחות החללים והרבה ארנגיה של החלמה לפצועים .

שבת אחרי שוב טבילה בים  ארוחת בקר , ופרידה מכמה חברים , התראגנו ליציאה הביתה, הגעתי הביתה  ישר קבלת פנים חמה של ליידי וסנו, וכמובן צללתי למיטה, לגבי גלית , א. הרים טלפון לבית חולים שם נמסר שמצבה יציב [למי שלא יודע שגם גלית  יש לה שנט עקב הידרו  כלומר גם היא עברה ניתוח ראש בגיל 17] לכן יש תמיד דאגה בליבי  בנושא הזה ובעקר שהיא לא בדיוק שומרת על בריאותה.

בגלל עיפות החלטתי לגשת מחר לבקר אותה, [שוב רגשות אשמה] האם אני אמא טובה , האם הייתי חייבת  ללכת איתה כבר באותו לילה  , לא יודעת ????

כצפוי חיכו לי 200 מיילים  כמובן כל העולם ואחותו החליטו לעדכן  את הבלוג שלהם., וטליק קראתי את רובם למזלי יש לי קריאה מהירה  ועכשיו אנשושים כמו שאחד החברות שלי אומרת  הולכת אני לשינה   יש יום גדוש מחר גם בית חולים וגם נסיעה למעגל נשים , וגם להתמודד עם רגשות אשמה לא כבדים  אבל מטרידים  אז ליל מנוחה  ותודה לאסנת  על הדאגה  חיבוק אוהב לכולם משלגיה