יהתחיל כבר ביום רביעי ארזתי את עצמי לניקוי ראש  בשאקטי , אחד הדרכים שלי   להשתתף בפסטיבלים זה להיות  הלפרית , הגעתי  לשם  חלק בתחבורה ציבורית  עד צומת בית אורן , ומשם  בטרמפ , הגעתי יום מוקדם לעזור בהקמה ובהכנות האחרונות , אחד הדברים שעבדתי עליהם  הוא אמון בעצמי באחרים וביקום ,ולבקש  ולקבל עזרה הרבה מהמארגנות והמנחות הכרתי מהעבר  גם משאקטי הקודם שהייתי בשיטים , וגם מכל מיני סדנאות ומעגלי נשים שהשתתפתי בהם ,לפני הכל התמקמתי במקום מצוין בקמפינג כן הבאתי שק שינה אוהל , ולא התבישיתי לבקש עזרה  הפתעה ראשונה אחת המארגנות  למדה עם  הבת שלי גלית בבית ספר יסודי  היא זהתה אותי אני בטח לא הכרתי אותה , היתה לנו שיחה מענינת  ויש לה כלבה מקסימה קוקוס שמה , העזרה שלי  התבטאה בהדבקת השלטים על הקרטונים , שוב פידבק ושיחה מענינית עם אחת המארגנות , הפידבק היה שהיא פשוט הופתעה  מאיכות ורצינות העבודה שלי , כי ההופעה שלי  החיצונית   הטעתה אותה , חשבה מי מביאים לה בכלל ,וזה דבר אופיני לי שאנשים  לא יודעים לקרוא אותי , והרבה פעמים מופתעים  לדעת שאני לא  כפי שאני נראת  להם [בדרך כלל  הם חושבים די שלילי עלי ] ובמקום  שהם חשבו שאני משעממת או סתם  מישהיא שלא שווה  להתיחס אליה , מוצאים את עצמם נהנים מחברתי , זה כמובן בתנאי שהם מוכנים לעבור את המחסום של הרושם הראשוני ,  ולפעמים  הם לא ,וזה כולל בלוגריות שנפגשתי איתם , ש"אמורות "  להכיר  פחות או יותר אותי  מתוך הקריאה שלהם בבלוגים שלי , ואז התפתחה שיחה על אמון  אשמה  ועוד כמה דברים  ששכחתי , הפסקנו לארוחות משותפות שהכנו יחדיו  איתי עבדה עוד הלפרית מקסימה , וגם איתה היתה כימיה ושיחה על הופעה חיצונית לעומת הפנימיות שלי  , אחרי העבודה  הלכנו כמובן לבריכה 

במשך  יום רביעי  יצרתי קשר עם מפעילות הדוכנים למינהם , לאט לאט ראיתי איך הדוכנים מוקמים , אחת הפינות האהובות עלי היו שתי בחורות עם קלפים שהן הכינו , היו עוד כמה פינות אהובות  שנספר עליהן בהמשך , הגעתי  לשאקטי בלי תקציב בעצם  ובלי לדעת איך אני חוזרת סמכתי שיהי טרמפ הביתה , בבוקר  המשכתי  בעזרה  בשלטים  ובעוד כל מיני דברים  קטנים , שוב ארוחת בוקר , וכמובן רחצה בבריכה , ונרדמתי קצת באוהל , קצת אחרתי להדרכה , אבל לא נורא, המשמר שלי  הראשונה היתה מאחת  עד חצות , כך שאת רוב הטכסים של הפתיחה החמצתי , האומנים שהופיעו היו  סי היימן , זמרות הבית , ולאה שבת  שהצהירה שהגיעה  לשלשה שירים ובורחת להתחיבות אחרת , נתנתה   איזה שבעה שמונה שירים כי אהבה את הקהל, והודיעה שהיא מגיעה גם למחרת , התפקיד שלי היה  לבדוק את הצמידים , לדאוג שכולם היו צמידים מתאימים , וגם  להכין  תוכניות  שיהיו לחלק לאנשים , כיון שהיה לי זמן עד התחלת המשמרת , התחלתי עם התוכניות שיהיו כבר מוכנות  ישבתי ליד  מפעילת דוכן  תחבושות רב פעמיות   אשה מקסימה , קיבלתי גם  תלושים לאוכל  לדוכן של המאמות  המדהימות , מסתבר שהכרתי את רובן  מהשאקטי הקודם , הייתי שם הלפרית במטבח ,  במסגרת תפקידי כשומרת הסף , דאגתי גם שהמארגנות ישימו את הצמיד לא רק  האורחות , כל צמיד  היה  לו צבע אחר  , אחרי המשמרת , הלילה היה ליל ירח מלא , שוב בריכה כמובן  כמעט שכחתי ביום  רביעי בלילה כשהייתי בברכה  עפו  עטלפים , המסר היה שיהיו תהליכים משמעותיים  הפעם , [העטלף מסמל מוות של החלקים שלא  משרתים אותנו עוד ולידה מחדש של דברים חדשים , כן מסמל טקס חניכה התנגדות להתהליך  גורמות לחוות את הדברים ככקושי ]
למחרת הייתי משובצת בבוקר , וכיון שהגעתי ביום רביעי  שבת חופשיה ,כמובן שבררתי מה בנוגע לארוחות בשבת , [כי לא הבאתי איתי אוכל ]
הלפריות מקבלות  את הכניסה  ושתי ארוחות  בחינם , .............. 

אחד הנשים המדהימות שהתחברתי אליהן היתה  אחראית על התפאורה ומפעילה דוכן  שהיה לה כמובן כלב מדהים  לואי [איך לא ]  שעזר לי כל פעם שהתגעגעתי ליידי וסנו  שלי  היה גם שותף לארוחות איתי , עוד דבר  שהיה כל כך יפה  זה  הילדים הקטנים  שהגיעו   גם  תינוקות שינקו , והרבה נשים בהריון היו סדנאות  בנושא הזה  , אפילו  הגיעו  כאלה שבשאקטי הקודם היו בהריון  ועכשיו באו עם התינוקנות שלהם , זה היה פשוט תענוג  לראות אותם יונקים באופן חופשי , מסתובבים חופשי , כמובן שהיו גם פעילות לילדים , במסגרת המשמרת הראשונה כמובן אמרתי שלום למנחות שאני מכירה , כולל ציפור שגרה בבית אורן , שרציתי להשתתף בטכס שהיא עושה  ובפעילות שהיא עושה אבל לא  יצא לי ......... כי קמתי מאוחר , ביום שישי  הצלחתי למרבה הפלא לקום מוקדם  המשמרת שלי החלה בשעה שבע בבוקר , היו לי בעיות בהטענת הפון שלי  משום מה  משהו בחיבור לחשמל לא  בדיוק עבד , המשמרת עברה בכיף ,  עזבתי  בערך רבע שעה לפני סיום המשמרת  [באישור כמובן] כדי להשתתף בסדנה  שנקראת לא אשמה  , סדנה  שבה עבדנו על רגשות האשמה שלנו , דיברנו כתבנו שרפנו את רגשות האשמה , וקיבלנו גם כמה טיפים הביתה , שם הרגשתי שדברים קורים עלי , כן התחיל גוש הדמעות שהיו לי לצאת ,  אחרי המשמרת  וארוחה  איך אפשר שלא להגיע לברכה , מנוחה קצרה , והחלפת  בגדים  ללבן , הלכתי לטכס קבלת  שבת  לא נשארתי עד הסוף ,כי המכנסים נקרעו לי , החלפתי את המכנסים ושוטטתי לכיון המאמות   פגשתי את האחראית  ששאלה עם אני רעבה  אמרתי כן אבל אין לי כאן את התלוש  לא משנה היתה התשובה לכי  קחי ארוחה ............ איזה כיף  לי  , נשאר תלוש לשבת [כי שוב לא  הייתי בטוחה איך זה יסתדר עם האוכל לשבת] אבל כמובן שקיבלתי עוד שני תלושים ........   תרגיל באמון  
על הלילה הקסום   נכתוב בהמשך  באהבה שלגיה