יום שישי בלילה היה פשוט קסם של  לילה  ירח מלא הקסם היה באויר , לאה שבת [שכמובן חזרה] ,ועוד קבוצה של זמרות הבית ונשים  שהשתתפו בשאקטי  ישבו  להן על הדשא , הצטרפתי אליהן , היתה שם גיטרה תופים , הצטרפו לזה יותר מאוחר גם חליל צד   , ופשוט ישבנו ושרנו שירים  ,רק בגלל הרוח  אחד השירים ששרנו שם, קשה להעביר את הקסם שהיה שם  למילים , חוויה מיוחדת במינה , קבוצה של נשים שפשוט שרות יחדיו  כל מיני שירים , מאלתרות בכיף ובשמחה  דברים  , מכל הסגנונות , עד  בערך ארבע וחצי לפנות בוקר , איך אפשר להעביר את הקסם של ליל ירח  שירים וריקודים  שבאים מה, כשהגעתי לאוהל הסתבר לי שהסוללה של הפון ריקה [למרות שהטענתי אותה כמה שעות לפני ] אז כמובן שלא קמתי בשש בבוקר לטכס הזריחה    ולא הלכתי למסע שמאני ביער , אבל בליתי את רוב היום בבריכה ובפעילות שהיתה שם , בבוקר התעוררתי מאוחר , וקצת דאגתי בגלל הפון , החלטתי לעלות למשרד לראות אולי שם אפשר לטעין את הפון בצורה טובה יותר  וגם לדאוג לכוס קפה על הבוקר,  רשמתי את השם שלי והבקשה לטרמפ  לצפון , המפעילה של דוכן תחבושת רב פעמיות שדיברתי איתה ערב לפני ואמרתי לה שחסר לי פשוט סכום מסיום  כדי להמשיך בתחבורה ציבורית , הבטיחה לי שבמידה ולא יהי לי טרמפ היא תתן לי את הסכום שחסר  לי [לא זוכרת את שמה אבל תודה  לך אשה נפלאה] ארוחת בוקר , מנוחה  בגד ים  ומצטרפים לבריכה  לפעילות  [שכחתי את השם] שם התחברתי  בכיף  לז`נאט   וסייעתי לה בקטע של לתת אמון  באחר  , הפעילות הבאה , יוגה צחוק עם נילי דור האלה , והגוש של הדמעות עולה שוב , ברגע מסיום  החלטתי לצוף במקום לשבת ולא יודעת מי זו שפשוט תמכה בי , ועזרה לשחרר חלק מהגוש הזה , פשוט  פיה , בכלל בשבת דברים זרמו ,

 השיר כמחווה לילה הקסום  ,אחרי ארוחת צהרים מנוחה קלה , ועדין אין לי מושג איך אני נוסעת הביתה, אחת המנחות שגרה בנהריה , לא ידעה עם היא נוסעת הביתה , כמובן המשך הפעילות בבריכה , לא מהתחלה הגעתי כמעט לקראת הסוף  לבמת העזה , רוב המשתתפות היו בעירום  או עירום חלקי , להעיז לעלות למעלה לרקוד בעירום , או כל דבר אחר שאף פעם לא העיזו לעשות  , היה מדהים  פשוט לראות ולחוות את זה  , לא עליתי  אבל הייתי שם בכיף , הפעילות הבאה  היתה שביל פיות [תשובה הנשית לשביל המלאכים ] במים  ושם זה לתת ממש אמון  בנשים שישנם שם , זה המקום שבו השתחרר גוש הדמעות לגמרי הרשאתי לעצמי פשוט לקבל תמיכה ולהרשות לעצמי לבכות בכי שבא  מהלב , [למי שעוקב /ת  יודע/ת שיש לי קושי בנושא הבכי] ,זו היתה החוויה הכי חזקה שלי  גם במהלך השביל הרגשתי שאני עושה חויה מחודשת של הלידה שלי [נולדתי בלידה קשה , נתקעתי בתעלה , ואמי אבדה הרבה דם בגלל שהשליה נקרעה נושא לרשומה בפני עצמה], אחרי שנחתי  התחלתי לפרק את האוהל , ושוב כפי שבאתי בזמן שהקמתי ובקשתי עזרה בהקמה , בקשתי עזרה גם בפירוק , עברתי דרך הדוכן  של התחבשות הרב פעמיות , וקיבלתי את הסכום שאפשר לי  להמשיך בתחבורה צבורית ושוב תודה לך אשה יקרה  אין לי מושג עם את קוראת בכלל בלוגים אבל פשוט שכחתי את שמך , קיבלתי טרמפ עם בחורה מקסימה ,שבמקום לנסוע לאן שהיא צריכה לפי התיכנון  הביאה אותי לתחנת הרכבת  חוף הכרמל ,משם אוטובוס הביתה , ובבית קיבלו את פני  ליידי וסנו שהתגעגעתי אליהם  והם אלי , יצאתי לטיול איתם וישבתי לבדוק 660 מיילים שהצטברו לי , ולישון   , עד כאן החווית שלי  משאקטי , תודה לכולן שהיו שם  ולכל הקוראים יום נפלא באהבה שלגי