הנה  עושה עוד מסיבה והפעם לנוי המקסימה מאמריקה הגיעה אלינו בסערה   דרך   הבלוגים   מתכתבים בשמחה , אז נוי חביבה שולחת לך מכאן המון ברכות שיהיו לך שנים קסומות, של שמחה ,אהבה,  בריאות  , וחדווה, הנה פותחת את השולחן שוב אצלי בחצר מתחת לעץ התות

עם בלונים והשולחן עמוס כיבודים , ומוסיקה מנגנת  ואפשר גם לרקוד ולשיר, והנה לאט לאט מגיעים האורחים עם המתנות והברכות כי כולם אותך אוהבים .       

וקיבלתי גם רשות מחרוזת לפרסם את השיר שכתבה בזמנו לכבודך למרות שכפי שאני מכירה אותה  ברגע תגיע תביא בכנפיה שיר נוסף

יישראלית בניו-יורק

מוקדש לנוי היישראלית בניו-יורק.

'יישראלית בניו-יורק'

'הסתיו'-אתם קוראים,

לכפור עכשיו.

ואת השמש,לא ראו כאן כבר שבועיים.

שכחתי איך נראית היא,

בנתיים.

כשעובר הרהור,

של חזרה ל'מקורות',

אני יוצאת לי לטיול-

איסט וילג' בלילות.

אין רגע קיפאון-

גם כשהמעלות במינוס,

הכל פתוח,חי, נושם.

העיר פועמת במהירות.

גבוהה,ומלוכלכת.

אבל ברחוב חיוך מזר,

וגם פתיחת הדלת-

מין אדיבות שלא תראה

בשינקין,בשדרות,

והתמכרתי לה,לעיר.

ניו יורק,שלי,

ניו-יורק.

נוי-הולדת

כל העיר חוגגת,
איתי יום הולדת.
התפוח הגדול,
האדום,העגול,

מציע לי,נגיסה עסיסית,
כמעט כמו בראשית...
אלא שכאן,גם אם תכנע,
לכל פיתויי העונה,

תשארנה זרועות פתוחות,
והעיר מזמינה לבלות.
גם פסל חירות מתרגש-
בידו,במקום לפיד-אש,
רק היום,הוא מחזיק זר פרחים...
ולא תמו בזאת ריגושים-
’הנסיך הקטן’,כתמיד,
יודע מה להגיד-
’אי לאב יו’,אומר באנגלית,
ומשמיע לי על תקליט,
את השיר שאוהבת לשמוע.
הדמעות מתחילות כבר לדמוע...

משמחה,ואושר עצום,
על חיי,בני,ועל היקום.
ותודה ,לוחשת אני,
על כל מה שיש לי...

הנה עוד שיר שמוקדש לנוי באהבה ממחרוזת