עוד יום טאקי מתקרב ובא הפעם בדרום בסורוקה פרטים יש אצל ילדת השאנטי המופלאה , כרגע צריכים טאקי  וכל דבר שמשמח ילדים,אם יש ברשותכם לעזור לי להשיג כיבוד, דפי צביעה לילדים ליום  נשיקות של אור 5 "

אנא שילחו לכתובת הבאה- חנות אופנים בשם "אופן", רחוב דיזינגוף 245 פינת נורדאו לידי מייקל 

על המעטפה לציין- לידי מייקל  ואור גל הפקת נשיקות של אור הטלפון בחנות- 035442292

או למייל שלי-
[email protected]
 כידוע  יום טאקי נועד  לשמח לבבות של ילדים חולי סרטן ,וחולים בכלל , אז כל מי שיכול מוזמן לעזור , נשמח גם למתנדבים אז בלוגרים הדרומים מוזמנים גם לבוא להתנדב  , כל אחד יתקבל בברכה , ועכשיו הולכת לנוח  מחר האירוע הגדול, החתונה של הבן  מתרגשת  מאד ,   אז המשך  של יום נפלא וקסום  באהבה רבה משלגיה

• המשך של סגול חלק א  , קמתי בבוקר  מוקדם מאד יחסית , אחרי  מקלחת ,  ארוחת בוקר קלה,  הולכים כמובן לים  , הים היה שקט  וכיף  היה להתרחץ  להתמסר למי הים , לצוף בלי לפחד להרגיש בטוחה, כיון שהיה עוד זמן  הלכתי לצ'אי שופ  ונרדמתי על המזרונים עוד קצת,וסדנת מנדלות  ציור מנדלות של ארבע שעות, היתה  פשוט מדהימה  מהתוצאות , המנדלה צורה בסיסית של הרבה  דברים  בטבע, ושוב רחצה בים , וסדנה של קורי האור שיטת ריפוי אינדינית,בכלל  הפעילות העקרית שלי  היתה ברוח הגדולה , עם דב  מאיה אומה  הילה וכל שאר האנשים הנפלאים שאיתם הרגשתי ממש בבית , ברור לי שאמשיך להיות פעילה ועם יסתדר לי אגיע גם לטכסים שהם מארגנים ,  טיול  במתחם הספרים   מוסיף לאמתחתי  את קלפי הטאו  , ומסרים  מן המים , בגלל זיכוי שהיה לי בזמנו , הייתי אמורה להשתתף בטכס  ברכה לשנה גשומה אבל  נרדמתי , התעוררתי בחצות  , לאן הולכים כמובן לים , עוד דבר נוסף  שעלה הרבה  בצורה שונה משקאטי הוא הקטע  היכן אני   בתוך החברה , בפנים או צופה מהצד,  היה מוסיקה  מצד אחד ומצד שני מדיטצית האום   ושיחה הזויה  עם נערה ששכחתי את שמה  על  כמה  כלבים ואהבתם נותנת לבעליהם כוח ורצון לחיות,  בבוקר  כמובן רחצה בים  א. כבר על קוצים רוצה לחזור אבל אני הולכת לסדנה  והפעם הנושא טוטם אינדיאני , ושם אני מבינה מדוע  עדין לא עושה מפות טוטם  בכלל ברור לי  שאגיע לטרה , שיחה עם הילה  שמוכנה לבוא לעשות סדנה  של קורי האור אצלי  בבית  בתנאי שיש  עוד שמונה אנשים אז מי רוצה לבוא, 

עוד רחצה  נוספת  , ואין ברירה מקפלים את האוהל ,  את כוכב לא פגשתי כבר מאתמול  ,  וחבל  שלא הצלחתי לשבת לדבר  עם מאיה כפי שרציתי   והביתה   לליידי וסנו שהתגעגעו אלי  ואני אליהם , למחשב  ול200 המיילים שחיכו לי   ועכשיו  רק היום הבנתי שיש רק עוד שבוע לחתונה    אז ליל מנוחה באהבה משלגיה

פסטיבל סגול  התאפין  בעקר בסגירת מעגלים  מסיומים  בחיי, זה התחיל מכך  שכוכב  הזמינה אותנו  לפסטיבל , ולה אני מודה , זה סגר את המעגל איתה , כשהגענו לכאן בזמנו אנחנו הזמנו אותה לפסטיבל ,  אין לי מושג עם  אמשיך להיות איתה בקשר , אבל זה בטוח שיהי קשר שונה  ואחר  ממה שהיה עד עכשיו , אחד הדברים שחבל שלא יצא לי זה לשוחח עם חברתי מאיה  אבל שמחתי לפגוש אותך  צר לי שלא מצאנו את הזמן לשיחה , עד הדקה ה 90  לא היה ברור לי עם אני בכלל נוסעת לסגול , כמובן   ליקוי תקשורת  זה קורה כשא. אחראי על התקשורת , לכן התארגנות היתה  מלווה  בעצבים מצידו , וגם בגלל זה  לקחתי יותר מדי בגדים, הגענו  למקום ,  ושוב היה  כמובן  מתח   בהקמת האהל , מה לעשות יש לו פתיל קצר לא., אבל סוף סוף  התארגנו  וגם מאיה וחברתה השאירו אצלו למשמרת את החפצים שלהם ,  דבר הבא כמובן קודם כל לים  לרחצה בין הגלים  , הים היה יחסית שקט  , בדרך פגשתי  עוד  כמה אנשים שמכירה  כמו אוריה מהחנות הספרים של  אורי, ואסנת שהינו יחדיו  במעגלי נשים ,   הרחצה היתה  כיף אמיתי , משם שיטוט קצר בין כל המתחמים , שהמתחם הראשי לגבי היה הפעם בית הספר הרוח הגדולה  לשמניזים וכל מה שקשור למסורת האינדיאנית , וגם כן במידה  מסיומת סגירת מעגל ופתיחת מעגל חדש

את  דב וטרה הכרתי  בתערוכה שעשתה בזמנו  אמונה חברתי  שאצלה  הייתי כשנה וחצי בקבוצת מדיטציה  פלנטרית לשלום אמא אדמה וכן עבודה על הספר של סניאה רומן  אהבת נשמה ,כמובן הצטרפתי לפעילות שהיתה להם , שהיתה מדהימה , ואחר כמובן הולכים לסדנה שדודי שוסטר מעביר , בדרך  אמרתי שלום  לחוה  מהמנדלות , ומחכים ומחכים ומי מגיע באיחור דודי ,  הסדנה שהוא העביר היתה ממש  מענינת  הדבר החשוב שהיה עבורי זה  האייל שהופיע כצללית ,  אומר  לגבי כמה  אני עדין לא מרשה לעצמי לשים את עצמי במרכז , להגיד הנני כאן  עם כל הכישורים שלי  ,  חזרה לאהל   לארוחת ערב מאוחרת, שיחה עם כוכב שלא בדיוק היתה שיחה קלילה  , דבר מוזר  היה לי  עם ההליכה לאהל שלי , כל פעם שהלכתי לכוון האהל  נתקפתי בקוצר נשימה ,  ובדקתי את זה כמה פעם   ברגע ששיניתי  כיוון   הקוצר נשימה  נעלם , חוץ מאשר  שהתעוררתי  בלילה הראשון עם כאבי שינים  שרק שני אופטלגינים  ועוד כדור  נוסף שמיועד בעקר לכאבי בטן  פתרו את הבעיה , בלילה שיטוט  על חוף הים , חלק עם כוכב חלק לבד , לתפוש פינה  להסתכל על גליו  לאור הירח  [אמנם לא ירח מלא]  היה פשוט שלוה ושקט אמיתי  זהו קורות היום הראשון   , החלטתי לפצל  את  החווית לכמה פעמים  באהבה שלגיה