| 4/2005
משהו שמצאתי בשיטוט
אימא
אימא זה השם שאפילו אבא צועק כשקורה לו משהו אימא היא הראשונה שפורצת בבכי והראשונה שמנסה להרגיע אימא זו אחת שמעולם ועד עולם לא יהיה לה מה ללבוש אפילו אם הארון יהיה מלא עד מעבר לראש אימא היא זו שכואב לה יותר ממני כשאני מקבל מכה אימא היא זו שאבא פוחד לנסוע איתה כשהיא נוהגת למרות שהוא יודע שהיא נוהגת יותר טוב ממנו אימא היא זו שבטלפון אומרת "נו אז בואי נקצר" ואחרי זה עוד שעה לא מפסיקה לדבר אימא היא היחידה שיכולה - להלביש אותי, לדבר בטלפון, לאפות עוגה, לדבר אלי והכל באותו זמן ומבלי להתבלבל
אבא
אבא הוא הילד הנוסף של אימא הוא זה שאימא דורשת ממנו לתת דוגמא לילדים אבא הוא זה שגר אצלנו, קם מוקדם וחוזר מאוחר הוא בביתנו דייר משנה, אבל הוא בהחלט שווה כל גרוש שהוא משלם אבא אוהב את אימא, אותנו והכי הרבה לישון אבא זה אחד שאוכל כל מה שאימא הכינה ובסוף עוד אוכל ציפורניים אבא הוא זה שחזק יותר אפילו משוטר אבא הכי מתרגז כשלא נותנים לו לשמוע חדשות ועוד יותר מתרגז אחרי ששמע אותן אבא אומר - שאם אימא לא הייתה מתחתנת איתו הוא בטח כבר היה היום חתיך, עשיר ורווק אבל אבא כל כך נחמד שלא אכפת לנו שיתחתן אפילו עם אימא שלנו
חבל שלא כתבו גם על הסבים והסבתות מענין איך היה נראה קטע כזה בעיני הילדים
נכון נחמד מחשבות של ילדים מקוה שתהנו כמוני מהם
| |
בקור של כיף
אחרי השאלות שהיו לי ברשומה הקודמת , ושחררתי את הכאב , עבר עלי יום נחמד , הגיעו אלינו לביקור , טל בת דודתו של א. עם זוג חברים וילדיהם , האשה שם עוורת וטל כפי שאתם יודעים כבדת ראיה , הם היו כמה ימים באזור התכנסנו במעלות והשתתפו בפעילות שהיו באזור , היה כיף לארח אותם, אחרי הקפה , הלכו לטייל עם א. לרפת לראות את הפרות בעקר בגלל הילד הקטן שאוהב בעלי חיים, כמובן ליידי וסנו קיבלו את פניהם בשמחה ובראוני לגבי נתנאל נחשבה ככלבה קטנה , לא הצטרפתי אליהם כי לא רציתי אחר כך להתחיל במקלחת לכלבים יש לליידי נטיה להכנס לכל הבוץ שבאזור הרפת וסנו כמובן מצטרף בשמחה , שוחחנו איתם , אפילו עשיתי פתיחה מהירה בקלפים , וכמובן שזה התאים בדיוק למה שהם היו צריכים
עכשיו שקט בבית ואני מרגישה הרבה יותר טוב , אמנם יודעת שיש עוד עבודה בנושא כי זה לא קל ופשוט, אבל לכל אלה שדאגו אני בהחלט לא שואלת את השאלות האלה כל הזמן , אולי פעם בשנה בחג השני , אז להתראות חיבוק ונשיקה
| |
החג השני כל שמתקרב החג השני עולים הזכרונות הקשים ממנו , בשנת 80 בדיוק ביום החג השני , אחרי שעשינו רמונט כללי בבית , ונסענו אפילו יחדיו לאילת , התהפך עולמי וזה בגלל שהילדים שחקו בגפרורים , התוצאה כל הבית על באש ,מאז החג השני תמיד קשה לי,אמנם סידרתי את הבית השרוף אבל זה גרם להרבה נזקים בעקר נפשיים, בעצם מאז אני חיה בהשרדות, זה התחיל תהליך של פרדה מבעלי ובסוף גם גירושים,וטעות חיי לשלוח את הילדים לפנימיה . והרבה פעמים אני תוהה והשאלות עולות מחדש כל פעם , איך היו חיי נראים לולא השריפה הארורה הזאת,בעצם לא רק חיי גם חיי ילדי, איזה הישגים היו מגיעים , סביר להניח שהייתי עדיין נשואה לאביהם, מי יודע אולי טלי היתה הופכת לכנרית דגולה [ בזמנו אובחן אצלה שמיעה וכושר נגינה מיוחדים] ,וגלית בודאי שהיתה אולי מדענית וחוקרת , והכאב עדיין קיים והוא חד , אפילו הכתיבה קשה לי עכשיו , כי הדמעות מציפות את העינים , אז להתראות
| |
לדף הבא
דפים:
| |