מחר צריכה ללכת לחירוג לקבל את תוצאות הביופסיה , ולדעת מה קורה, בכל מקרה אצטרך כנראה לעבור ניתוח,
היה לי מריבה עם בית חולים רמב"ם בעצם עם המזכירה האוטומית של הבית חולים צריכה לעבור עוד בדיקה של דופלר של הרחם לראות מה קורה עם הציטסה או השרירן לא ברור בדיוק מה הממצא
הספור הייתי צריכה לקבוע תור לבדיקה טלפנתי הגעתי למשיבון לאחר זמן מה קבלתי טלפון חזרה ועם מספר אחר לשם השארתי שתי הודעות מנומסות לא חזרו אלי , אחרי ההודעה השלישית לאחר שאיימתי לכתוב מכתב תלונה חזרו אבל בשיוק שלא הייתי בבית.
את המכתב תלונה עדיין לא כתבתי בגלל איזה תקלה שיש לי במחשב משום מה יכולה להוציא את המכתב דרך המייל של הקיבוץ שהוא החליט שזה הזמן לא לזהות אותי או בקצור שוב תעלולי מחשב.
נמצאת במתח רב האם אני עומדת לפני סבוב שני צריכה להלחם שוב בסרטן ??????
ואם כן אז למה חלקית יודעת את התשובה
הרבה דברים שנאגרו במשך כל השנים, הורי שאף פעם לא תמכו בעקר אמי טוב עם אבי ז"ל אין כבר מה לעשות הרבה הוא בדרכו נסה אבל חוסר תקשורת בינינו וחוסר אמון שלו
עזרתו לא נבעה פרי.
ומערכת יחסים שהיא בעצם במידה מסיומת של פשרה, חשבתי שבאמת אפשר היה לפתוח דף חדש וא. השתנה שנפתח ובאמת רוצה להשתנות ולגדול [הכוונה לבן זוגי]
אז כאן בהתחלה באמת היה שינוי , אבל די מהר הרגשתי שוב חנוקה קרועה בין כמה עולמות
התנהגותו שדברתי עליה בעבר גרמה לכך שחלק מחברינו לא מעונינים לשמור איתו קשר אלא רק איתי וזה מעמיד אותי במצב לא קל
נוסף לזה חוסר רצונו להתפייס עם חתני מונע את האפשרות להנות מכל המשפחה , חחחחחחח
וכמובן המצב הכלכלי שלא משפר דברים
לצאת לשבור את הכלים זה לא יעזור כי מאמינה שאנחנו מראה אחד לשני זה אומר לבדוק טוב טוב אצלי היכן יש את הדברים האלה ולשנות אותם
לא יודעת מרגישה מבולבל היום , עצבות מהולה עם פחדים
הדמעות עומדות בגרון לא מצליחות לצאת החוצה לא יכולה לבכות באופן חופשי
וזו אני שאוסרת על עצמי
עם אמי לא דברתי לא ספרתי בשביל מה במילא זה הכל הצגה מצידה
עיפה מלחשוב עיפה הפחדים עולים כולם בבת אחת ואין בעצם הרבה עם מי לדבר חוץ מאשאר כאן לקוראי
ביום שלישי שוב בדוח הלאומי שם אני מקווה שכבר אקבל תשובה מהירה ושאשור והכסף כבר יגיעו כי הכל תקוע ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
צריכה ללמוד איך לקבל עזרה ................
מקווה שאחרי בידוח הלאומי אסע לירושלים להפגש עם זהב לבן בלוגרית מתפוז אולי יהי גם מפגש עם עוד בלוגרים ירושלמים זה יהי מקסים עם אוכל לפגוש את ינון ואסתיה
וכמובן אפגוש את אליעזר
אבל לא רוצה לנסוע איתו רוצה לנסוע לבד
אך איך אפשר להגיד בלי לפגוע כי הוא באמת משתדל .................
רוצה זמן לעצמי לחשוב לעכל לפרוק מי יודע מה
עייפיתי מהמלחמות מלחמות שלי עם עצמי הפנימיות ממש מתישות אותי כל פעם מחדש
הליצן עם הדמעה מנסה להתמודד עם הדמעה שמאחורי החיוך התמידי
שהוא לרוב אמיתי אך לפעמים הוא מחביא אחריו דמעות כאב וכעס
איזה פוסט עצוב יצא לי היום לא אופני אבל אולי זה הזמן והמקום להתמודד עם הפחדים עם הכאב
לשחרר את הכל כדי שאוכל סוף סוף לפנות מקום ליצירה שבתוכי
תודה לשדות טליק ואסנת ועוד כמה חברים שבזכותם העזתי חושבת באמת לשתף לא רק בכיף ובשמחה אל גם לבקש תמיכה ליל מנוחה והחזיקו לי אצבעות שהכל בסדר
שזה רק אזעקת שווא ושיש רק השבר בטבור והרגל ממני עם המון אהבה ליידיסנו
------------------------------------------------------------------
לכל חברי וחברותי תודה על התמיכה חזרתי עם בשורות טובות לפחות אין סיבוב שני , בעוד שבועיים עוברת ניתוח להוצאת הגוש כדי שלא יהפך לסרטני
אז החזקת האצבעות והאהבה שקבלתי עודדו ועזרו גם להגיע להחלטה שאני יכולה להוציא הרבה דברים מהמגרה לנקות חופשי את העבר איתכם עכשיו ארוץ לעודד את הרץ עם הבלונים והעוגה כבר מחכה לו כמה ימים ליד האיצטדון כמובן את טליק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
snow שיהי לכולם יום קסום