הפרויקט של  הדודה  נתן לי הזדמנות גם לעשות ספירת מלאי , כן  פתחתי את הבלוג 19.12.03 כן זה אומר שכבר כותבת כאן יותר משנתיים  ועדין לא  שלש שנים , הרשומה הראשונה שלי  ומאז  בקרו אצלי  24,018  מבקרים  אני מנויה על 157 בלוגים ,  יש לי  כ35-34  מנויים  שקוראים אותי ,חלקם כבר נסגרו  אבל מתעצלת לעדכן את הרשימה , [כלומר למחוק את הסגורים ] בכלל לא אוהבת למחוק  תגובות או רשומות , עדין מתקשה לפעמים לכתוב רק טיוטות ,חברה בטבעת מקוריות  ויצירתיות  נדמה לי שהיא עדין הראשונה בגודלה מנהלת אותה  אשת הנחש ,  הגעתי לכאן מתפוז  בעקבות  אביה , כן  יש לי בלוג נוסף בתפוז , אבל  שם כותבת אחרת  שם בעצם כותבים אותם  ליידי וסנו הכלבים שלי  על החיים מנקודת  מבטם [רוב הפוסטים ]  , חיפשתי מקום נוסף  כי  לא נוח להחליף כל פעם ניק , כאן אני כותבת  על דברים יותר איישים , על החיים  שלי  סיפורי עבר , התמחות שלי  היא בעריכת מסיבות  ממולדת  לחברים  וחברות  , ישנם אנשים שחגגתי להם כבר יותר מפעם אחת , פשוט אוהבת לחגוג ממולדת  , מצאתי כאן משפחה  חמה ונעימה ,לאט לאט נבנה הקשר  עם האנשים כאן , חלקם פגשתי  חלקם עדין לא , בכל מפגש  שהיה  מכאן תמיד היה מרגש  וכיף , חלקם הקשרים  נמשכו יותר מפגישה אחת  , חלקם  מתוכננות פגישות נוספות , חלק קטן פשוט מפגש  והקשר  נשאר רק כאן , ישנם כאלה  שאולי לא נפגש לעולם, חלק מהם  אפילו קיבלו מסרים  מקלפים , לגבי העולם הורטואלי הוא כמו בעולם האמיתי ,היו גם מעט אכזבות  , לא היו לי מריבות , אבל כן פישרתי לפעמים בין יריבות או אי הבנות, יש בו את כל המגוון של האנשים , כיון שכותבת בשני מקומות  יש לי שני סוגי משפחות  בתפוז המשפחה מורכבת בעקר  מחברה צעירים שאימצו אותי  כאם , מעט מבני גילי , כאן  רוב האנשים  קרובים יותר לגילי ,בהחלט מכורה לישרא  ורואה בו את ביתי השני , מאמינה שזה המקום שלי  בו אני זו שקובעת מה איך  לכתוב , מתי לסגור , בהחלט כותבת  לעצמי , האמת שלא מענינת אותי הסטסטיקות , כן מענינות אותי התגובות ,  לומדת הרבה פעמים  יותר מהתגובות מאשר מהרשומות אצלי ואצל אחרים , אז ממולדת שמחה לישרא  כבר בן חמש , עוד מעט כיתה א, מאחלת הרבה שנים קסומות של כתיבה פוריה , גדילה וצמיחה  דרך הכתיבה  , כי ראיתי איך אנשים למדים דרך הכתיבה  ועכשיו כמובן מסיבה  עם עוגה בלונים וליצנים  באהבה משלגיה