סוליקו של רגשות ב3 בלילה על ספסל בגם ציבורי,
נראה לי שנפתחתי יותר מידי,
אני מרגיש חשוף ופגיע.
\
אני לא יודע איך לאכול אתכם חבר'ה,
מצטער, באמת שאני לא יודע,
כשאני החלטי ומביע דעה,
אז אתם אומרים שאני אגרסיבי, אלים וקוטל אתכם,
כשאני לוקח צעד אחורה,
אתם דורסים אותי,
וזורקים אותי לכלבים,
(היום, לדוגמא.)
\
אני מתגעגע,
לתחושה הזאת של להיות מאוהב,
של לקום בבוקר עם חיוך מרוח על הפרצוף,
לקחת את הכול בהרבה יותר קלילות,
לדעת שיש שאי שם, חושבים עליך,
לדעת שיש מישהו בעולם שבשבילו תהיה מוכן,
לתת גם את שלוק החמצן האחרון שעוד נותר לך בריאות,
זה כולכך חסר לי,
אני מריר, אני מתוסכל, אני כבד, ולא צוחק,
הכול בגלל אותו חוסר,
שפשוט מכביד לי על הלב והנשמה.