טוב חברים
שבוע בטיול דרכים, שבוע של חוויות וסיפורים, ורק מכתב אחד להכיל את הכל, אז תסלחו לי שזה יהיה קצר ובכלל לא ממצה, מי שיתעקש אולי יקבל בעתיד הצצה ליומן שלי שם רשום הכל בהרחבה...
אז מה היה לי?
המוווווון נסיעה באוטו. (1300 ק"מ, פרייבט קטן, חמישה אנשים דחוסים עם חמש מוצ'ילות ואוהלים ובלאגאנים... בלי מקלחות ועם המון ריחות גוף... חוויה בונה, בהחלט!)
המוווון נופים מדהימים- בכל מקום ירוק, ויערות ואגמים כחולים נקיים וחיות וחופים ומפלים ועיירות ציוריות יפות...
והמון אנשים טובים באמצע הדרך, שתמיד מחייכים לתייר ועוזרים לו. הכי כיף פשוט להתחיל לדבר ככה עם המקומיים. שילוב של 10 המילים שאני יודעת בספרדית, עם קצת אנגלית במבטא, עברית והרבה תנועות ידיים ואפשר לתקשר עם כולם! זה מדהים!!!
ההי לייטים היו המאהלים והארוחות שהקמנו ובישלנו לעצמנו לבד לצידי הדרך ברוב הערבים. פשוט לעצור ליד איזה מפלון מושלם, או פלג מים חמוד או חוף מדהים ולהפוך אותו לבית שלך ללילה, איזה כיף...
הטיפוס על הויאה ריקה היה מדהים. הר געש פעיל (אמא לא לדאוג, הפעם האחרונה שהוא התפרץ הייתץה ב- 71) ומושלג, טיפוס עם ציוד מקצועי לגובה של 3,000 מטר ולהביט לתוך הבפנוכו של כדור הארץ, שוקץ וגועש בלבה כתומה זוהרת וגופרית מוגזת שחונקת אותך לגמרי ... חוויה כל כך (קשה...) ומספקת. (למה? למה לא עשיתי כושר לפני זה בארץ? הו למה?!) להביט אחר כך על ההר המעשן הענק הזה ולהגיד לעצמך. אני עשיתי את זה. כבשתי את הפסגה. אין...
בדרך היו עצירות קטנות לטיולים רגליים פשוטים לכל מיני מפלים קטנים ותצפיות, וביום האחרון גם עשינו שיט וטיול באי שנקרא ויג'ה לנגוסטורה שיש בו את יער הבמבי, עצים ג'ינג'ם מתקלפים שנראים כמו הפרווה של במבי. אומרים שאם מחבקים את העצים שם הם מגשימים לך את כל המשאלות...
ביקשתי שתיים ליתר ביטחון! :)
ד"ש לכולם,
ומקווה שהמשאלות של כולנו יתגשמו
מיכל
נ.ב
מעכשיו והלאה אני אמעט במיילים ואינטרנט בכלל, רק בגלל שאני לא בטוחה כמה יצא לי למצוא אינטרנט באמצע הטרק בדרום...
אז אני אוהבת המון ומתגעגעת אל כולם! ונדבר...
מיכל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
