להרבה אנשים עולים אסוציאציות שונות ומשונות למשמע המילה "דיאטה". חלקם אסוציאציות אורגניות הקשורות לירקות או עשבים, חלקם כמותיות הקשורות לזמנים או לאוכל עצמו, וחלקם לאנשים שונים שבאו איתם במגע בכל הנוגע למשטר הקפדני ולמטרה שהציבו לעצמה.

איש איש וסיבותיו הוא (או היא..?).

האסוציאציה היחידה שעולה לי לראש למשמע המילה "דיאטה" היא – "אוכל". אוכל, והרבה ממנו. כמו ש"צום" עושה חשק לאכול, לי "דיאטה" מזכירה כמויות אדירות של אוכל. אוכל  מגוון וטעים, בגדלים וסוגים שונים: מאפים, מלוחים, מתוקים, מבושלים, מטוגנים ואפילו מאודים. ה-כ-ל.

למה?

מי יודע..

אולי כי במצבים של מחסור הנפש משלימה את הצורך של הגוף ועולה בראש כל מה שקשור לאותו רצון עז.

בכל אופן, בחמשת השבועות האחרונים נכנסתי למשטר קפדני של אוכל. את הדיאטה המיוחדת ערכה לי מישהי שהמשפחה שלי מתייעצת איתה בכל הנכנס לפיה כבר כמה שנים והתוצאות מדברים בעד עצמן. ע"י שינוי תזונה בלבד היא עזרה לאמא שלי להיפטר מכדורים שונים שנתן לה הרופא, להוריד לה את הכולסטרול ורמת הטריגליצרידים שמהם סבלה, עזרה לדודים שלי לרדת במשקל, עזרה להיפטר מכאבי ראש למישהי אחרת- בקיצור, עם תוצאות קשה להתווכח... רק הדרך שלה קצת משונה. היא משתמשת במיכשור.. הממ.. נקרא לזה "אלטרנטיבי".

באתי אליה לאחר כחודשיים וחצי  אחרי הניתוח, העיניים עדיין לא התאוששו, הלחץ היה מתמיד ובשיאו, חיפוש עבודה הפך לעבודה במשרה מלאה, והטריגר היה ירידה דראסטית במשקל- ללא כל שינוי התפריט שלי. ירידה במשקל מפחידה אותי.

בכל אופן, עשיתי בדיקות דם, באתי איתם אליה, היא בדקה עיניים, בדקה לשון, בדקה ידיים, הפעילה את כוחות המטוטלת וארגנה לי טבלת מזון בהתאמה אישית לחמישה שבועות.

בין המאכלים החדשים ניתן היה לראות (הרבה) קוטג' 9%, פטרוזיליה, חזה עוף, שקדים, לחם כוסמין, פטה כבשים 20%, המון עגבניות, אבוקדו וכו' וכו'

הרעיון היה לנקות את הגוף, לחזק את מערכת העיכול, ולהרגיע את הלחץ ע"י אוכל. בכלל, היא דוגלת בזה שהאוכל שאנחנו מכניסים לפה בונה אותנו ובעצם אחראי לתחושות שלנו, למחלות, להרגשות ולכל מה שעובר עלינו. נתתי לזה צ'אנס והלכתי עם זה עד הסוף. פסח קצת נתקע לי באמצע- החלפתי את לחם הכוסמין במצות, החלפתי את האורז הלבן עם חטא קטן בצורת תפ"א (הייתה רשימה כמעט כפולה של מאכלים שלא מורשים לי), ושרדתי.

בהתחלה ירדתי קילו ונלחצתי, אז הכפלתי כמויות, חטאתי קצת עם תוספת פחמימות ובכך שמרתי על משקל יציב (יחסית) אבל לא הצלחתי לעלות.

בסוף חמשת השבועות הרגשתי מצוין! אנרגטי יותר, חי יותר, מצאתי עבודה חדשה שתרמה לי להרגשה הכללית ואני מרוצה ממנה מאוד- אבל עדיין, לא עליתי במשקל (והעיניים עדיין לא שש שש...). באתי אליה שוב בגמר חמשת השבועות והפעם לאחר הבדיקות שלה ניתן לי תפריט חדש, ארוך טווח, מגוון ומעניין. חסרים בו לא מעט דברים שאני אוהב לאכול ויהיו חסרים לי אבל ממה שהמשפחה הגיבה אני מבין שאנשים מוכנים לשלם לי עבור תפריט אישי עמוס כל טוב שכזה. ובכלל, כל עוד אני אתמיד וארגיש מצוין היא אפילו הבטיחה לי גוף ונפש חזקים יותר והתמודדות טובה יותר עם מזיקים חיצוניים (אהמ-מחלות..).

ארבעה ימים לתוך הדיאטה ארוכת הטווח וכבר עליתי שניים וחצי קילו!

האופטימיות חוגגת וכולי תקווה שזה גם ישפיע על העיניים וסוף סוף הם יתאוששו מהניתוח.

מעל לשלושה וחצי שבועות ואני עדיין לא ממליץ על מרפאת עיניים של ד"ר לוינגר!

אשתי מחכה לעשות את הניתוח, אנשים שואלים אותי ומבררים- ולכולם אני מציין שכל עוד אני לא רואה טוב אין לי על מה להמליץ על התהליך! הביקורת הבאה בעוד כשבועיים ומעניין אותי לדעת איזה תירוץ יהיה לסנדלר התורן שיבדוק אותי על מצב העיניים המתאוששות שלי. בינתיים אני עדיין סובל מול המחשב, הראייה מטושטשת, הסינוורים מציקים ומחכה נואשות לשיפור משמעותי.