המשך מכאן:

כעבור שבועיים התקשרתי וביקשתי את ספיר. ספיר לא יכלה לענות אז דיברתי עם נטלי. נטלי, שהבנתי כבר בשיחות קודמות שהיא לא פחות קשת הבנה משאר הפוסטמות שם, בהתחלה חשבה שאני מישהו אחר ואמרה בוודאות שיש לי חשבון עדכני במזרחי טפחות- ורק כאשר חזרתי על עצמי פעמיים לאט לאט היא הבינה שכנראה נשארה עם הבן אדם מהשיחה הקודמת על הצג.

היא ביררה מול קובץ ההחזרים (שאכן הגיע), אבל מסתבר שהוא כלל לא רלוונטי- כי מספר החשבון העדכני אצלם עדיין עם הטעות הראשונית (!!!!!) היא הפנתה אותי לקצינת הקישור שלי (זו שעשתה את הטעות מלכתחילה) כדי לשנות את מס' החשבון.

"ואז?", שאלתי

"???", נטלי עשתה קולות של אהבלה.

"נניח", התחלתי לאט וברור, "שאני מעדכן את מספר החשבון, שאגב- אותו ביקשתי לשנות עוד בשיחה הראשונה שלי איתכם, שזה מה שגרם לבלגאן מלכתחילה, מה יקרה בהמשך? אני אמור לחכות לעוד קובץ שקר כלשהו?"

"לא, אתה תקבל את הכסף בפעימה השלישית, בעוד חודשיים"....

"חודשיים?!?", הייתי בשוק (בעיקר כי פספסתי פעימה שנייה..?).

התקשרתי למוקד החדש של המילואימניקים שפתחו וביקשתי את הטלפון של הקצינת קישור החדשה שלי.

"אני לא רשאית למסור את המידע הזה", אמרה נופר, "אם תרצה אני אעביר אותך אליה".

"בכיף", אמרתי.

אחרי כמה דקות המתנה נופר אמרה שהיא לא עונה ואמרה שהיא תחזור אליי לנייד.

עבר יום והיא לא חזרה אליי. שלחתי אליה מייל. וכשהתקשרתי כמה שעות לאחר מכן ענתה לי הילה שהייתה מאוד נחמדה, שמעה את כל הסיפור ואמרה שהיא לוקחת את זה על עצמה ועל האחריות שלה- ושהקצינה תחזור אליי.

יום למחרת, כשהקצינה עדיין לא חזרה אליי, ניסיתי להתקשר – שלוש פעמים, והקו נותק עוד לפני שהגעתי למענה אנושי.

ביום השלישי היא חזרה אליי במייל, התנצלה, נתנה לי את הטלפון הנייד שלה ואמרה שאני אמלא את טופס שינוי הפרטים (שאותו מילאתי ושלחתי כבר עשרה פעמים), אפקסס אותו, ואצור איתה קשר והכל יסודר. באותו הרגע מילאתי, פיקססתי ושלחתי לה מייל הודעה שעשיתי זאת ושנהיה בקשר ביום ראשון, לוודא שסודר.

ב-5.6ף יום ראשון, דיברתי עם יפית מהמוקד. היא אישרה שהגיע הפקס מיום שישי. אמרה שהדואר תמיד מגיע לקצינה, ושיש מכתב מיד מעדכנים אותה. אבל היום היא לא נמצאת, היא תהיה מחר.

אז ניסיתי למחרת. בבוקר, ושום מענה. וגם בצהרים. בפעם השלישית התקשרתי מהנייח ישירות למוקד. יפית שוב ענתה לי ושלחה אותי להמתין עם מוזיקה. פתאום הפלאפון מצלצל ויפית על הקו- "סליחה", היא אומרת, "התנתק לי".

"אבל אני עדיין עם מוזיקה..", עניתי

"תנתק, אתה סתם מחכה", היא אמרה.

הקצינה לא הייתה זמינה אבל יפית התעקשה ליידע אותה ולהשאיר לה הודעה- "מספיק ישירה", לטענתה, שתבין שאני מחפש אותה ומחכה לשיחה ממנה. אמרתי ליפית שאני נותן לה שעה ואז מתקשר.

כעבור שעה וחצי שתקשרתי למוקד ושוב- ענתה לי יפית. ביקשתי את הקצינה.

להפתעתי המוחלטת, כעבור כמה שניות של המתנה מוזיקאלית – ענתה לי הקצינה!! ברכתי לה בטלפון שהחיינו והיא במקום לענות אמן שאלה- "מה, לא קיבלת את המייל שלי שטופל??"

"לא, עניתי, כי אחרת הייתי נרגע שזה אכן טופל..."

בכל אופן עברנו (חמש פעמים) על המספר לוודא שהוא אכן הנכון.

שאלתי אותה מתי הוא אמור לעבור והיא התחילה לספר לי על פעימות ועניינים.

"בקיצור", סיכמתי- "אם עד המילואים הבאים לא נכנס לי הכסף תאלצי להסביר לי פנים מול פנים למה על טעויות עדיין לא משלמים..."