כבר חצי שנה וחצי מאז הניתוח לייזר להסרת המשקפיים אצל ד"ר לוינגר ("עיניים" ירושלים). מאז העדכון האחרון (הביקורת האחרונה בעצם), לא היה שום שינוי.

הייתי בביקורת ממש לפני המילואים. הכל היה "כרגיל", הראייה עדיין לא התאוששה, עדיין יש צילינדר בעין שמאל, קיווינו שלא יהיה גם בימין, עדיין מטושטש לי לראות ספר או מסך מחשב ועדיין אני מסנוור בלילה. את הביקורת עשה לי אליה, האחיין שלו. הוא אמר לחכות חודשיים ולקבוע ביקורת נוספת (אולי העשירית? מי סופר?) ואז "נחשוב ברצינות, אולי צריך תיקון".

הזכרתי לו במהלך הביקורת ככה בחטף, שיש לי מילואים שבוע לאחר מכן (דרום, חול, אבק, נשק וכו'). הוא אמר חד משמעית שאין לי מה לירות בנשק (העין הדומיננטית שלי היא שמאל) ובקשר לשאר פשוט להמשיך עם הטיפות (שעולות, אגב, מעל ל70 ₪ לחבילה וקניתי כבר את הרביעית שלי...). הוא אפילו שאל אם אני רוצה את זה כתוב, אמרתי לו שאין צורך, זה לא שנאי אשתמט ממילואים בגלל זה- יהיה בסדר.

יצאתי, כרגיל, מבואס. לא לדעת מה קורה עם העיניים שלך, להמשיך לא לראות באופן מיטבי כ"כ הרבה זמן מהניתוח, ולהישאר אופטימי רק כי אין ברירה אחרת - זה מבאס.

עוד יותר מבאס זה להגיע לביקורות האלה, לחכות שעה עד שקוראים לך לאחות, לעבור את אותן שאלות, אותן בדיקות רק כדי לחכות שוב שעה כדי שאותו רופא יגיד לך את אותם גברים שוב ושוב ושוב.... ובגלל שזה תמיד ביום שלישי יוצא שאני מפספס אימון בגלל זה...

במהלך המילואים גיליתי שמלבד לחום המטורף, סופות האבק והחול גם רמת הסינוור נוראית. הייתי צריך את העניין עם העיניים כתוב. לא משהו רציני, פשוט שעברתי את הניתוח ואת המצב הנוכחי שלי (כלומר את תוצאות הביקורת האחרונה) בכתב.

התקשרתי למרפאה, אמרו שיחזרו אליי.

כשחזרו אליי הפקידה אמרה שהיא תשאל את הרופא ותחזור אליי.

כשהיא חזרה אליי שוב היא אמרה שהוא לא מסכים לכתוב לי את זה. שאלתי "למה? הרי הוא הציע את זה בעצמו בזמן הפגישה שלנו..", היא אמרה שהיא תברר שוב ותחזור אליי.

כשהיא חזרה אליי (שוב) היא אמרה שהוא לא מסכים וכי צריך לדבר עם "לוינגר הגדול" בירושלים. איחלתי לה בהצלחה וציפיתי לעוד טלפון ממנה.

כששוב היא חזרה אליי היא אמרה שהיא לא יכולה לכתוב שום דבר על המצב הפיזי שלי או המלצות כלשהם. אמרתי שאני לא צריך שום דבר מעבר למה שהוא כתב בעצמו בסיכום הפגישה בנינו ואת המצב הנוכחי שלי... היא אמרה שהיא תפקסס לי.

נתתי את הפקס בבית והיא פיקססה לי לשם את המסמך.

מסתבר שהיא פיקססה לי אישור שעברתי ניתוח ב"עיניים" בתאריך ככה וככה ע"י רופא ככה וככה. אישור סטנדרטי, פשוט... ומיותר. זה לא מה שהייתי צריך!

בשלב הזה, מכיוון שעברו כבר כמה ימים ומוניתי לתפקיד שלא דרש יותר מידי התעסקות עם נשק (כלומר חוץ מכמה שמירות לילה שתודה לאל שלא הייתי זקוק לעיניים שלי כי הראייה בחושך דפוקה פי כמה), לא היה לי קריטי העניין, אבל ריח השירות הגרוע שנדף מכל הסיפור רק החריף את הטעם הרע שלוינגר הותיר בי.

אז עכשיו עברה לה חצי שנה (ושבועיים). תור לביקורת נוספת עוד לא קבעתי. החלטתי לחפש רופא אחר לקבל ממנו חוות דעת רפואית נוספת על העיניים שלי. על המרפאה והצוות של לוינגר אני פחות ופחות סומך. אם לפני הניתוח לא הייתה שום בעיה או מניעה ממני מלעשות אותו, למה להתנער ממני באופטימיות עיוורת שכזו אם הוא לא הצליח ב100%?

הביקורות בפורומים באינטרנט מציינות את השחצנות, הגאוותנות ועיוורון הכסף של לוינגר. אני לא מסכים עימם למרות שאני יכול להבין מאיפה זה מגיע.

בכל אופן, כבר חצי שנה שאני מתפלל להצלחת הפרוצדורה שהתחילה בראשון לפברואר ולעיניים טובות יותר.