שנה באה, שנה חולפת, ולמרות שזה אותו הזמן בדיוק בשנה, לא יאומן כמה משתנה מפעם לפעם. אם בשנה שעברה בתקופה הזו היה לי המון זמן פנוי שרק מילאתי אותו בכל מה שרציתי- השנה חזר לו העומס, אבל עומס אחר. עומס של משרה מלאה, של תעסוקה ברוב שעות היום ומעט מאוד זמן פנוי לעצמי. אני מניח שככה זה, לפעמים אתה טובע בזמן פנוי ולפעמים המנוי שלך אינו זמין. אין אמצע.

אז מה היה לנו השנה? אני מניח שמעבר לעבודות השונות שמילאו לי את רובה- עיקר השנה היה ניתוח הלייזר להסרת משקפיים שעשיתי בתחילת פברואר ומהשלכותיו אני מתמודד עד היום. את הניתוח עשיתי אצל ד"ר לוינגר בירושלים, מי שנחשב היום לטופ של הטופ, וזה גם הרושם שקיבלתי ממנו לפני הניתוח. רק חבל שממש לאחר הניתוח, במהלך הביקורות החוזרות ונשנות, התברר לי שהניתוח אמנם "הצליח" כהגדרתו ו"הכל בסדר" וזה שאני לא רואה חד או שקיימים לי סינוורים חזקים בלילה זה "רק עניין של זמן עד שיסתדר". בהתחלה דובר על ימים, אח"כ שבועות, אז חודשים וכשעברנו את החצי שנה- "עד שנה זה יסתדר". שלשום הייתי בביקורת נוספת, כל מה שהיה ללוינגר בת"א (האחיין של ההוא מירושלים) להגיד זה- העיניים שלך קצת יבשות, תמשיך עם הטיפות ותחזור אליי עוד ארבעה חודשים.

מכעיס אותי שהם לוקחים פחות ופחות אחריות ככל שהזמן עובר. הדוגמא הכי מהותית היא ביוני, שכשהייתי צריך אותם במילואים כדי להוכיח למפקד שעברתי ניתוח והמצב שלי הוא כך וכך (הייתה לי ביקורת לעיניים יום לפני המילואים) נתקלתי במערומי קשיים בירוקרטיים שונים. כל פעם להגיד לי בחיוך אופטימי ש"הכל בסדר, הניתוח הצליח, לא משנה שאתה לא רואה 6/6 זה בסדר, נקווה שזה יעבור עם הזמן.." זה לא פתרון. לדחות אותי כל פעם בכמה חודשים זה גם רופא שלוקח רבע מחיר יודע לעשות. ורבע מחיר ממה ששילמתי זה באמת מחיר ממוצע של ניתוח כזה במקום אחר.

בכל אופן, לעניינים אחרים- החוזה בדירה שלנו עומד (שוב) לפוג, אז צפויים עדכונים שונים השנה. מרגיש לי טוב. מרגיש לי שהשנה יהיו דברים גדולים! דברים שלא היו עד היום! ואני מתפלל שכולם יהיו לטובה..

התמונה שבחרתי השנה לברכה צילמתי מהחלון מטבח שלנו בהרצליה בזמן השקיעה. בגלל שיש לנו רשתות רק על שני חלונות- כל השאר רוב היום סגורים ולא יוצא לנו כמעט להנות מהנוף. מזל שהייתה לי מצלמה קרוב בזמן השקיעה המדהימה הזו. שתהיה שנה טובה לכולם!