במהלך החודשים האחרונים נחשפתי לעולם תוכן חדש ומעניין - תחום המחקרים הקלינים. הגעתי לזה ממש במקרה, דרך מודעת דרושים ופתאום גיליתי שלא מעט אנשים שאני מכיר נמצאים בעולם הזה ועובדים בו. עוד במהלך התואר הראשון הבנתי שלעשות מחקר בבני אדם זה קודם כל לעבור מעל מסוכות בירוקרטיות שונות עד לרגע שאפשר להתחיל בניסוי.

התחלתי להתעניין יותר ויותר וגיליתי תפקיד שנראה כאילו תפרו אותו בול למידותיי! הוא משלב את כל תכונות האופי והרצונות שיהיו לי מתפקיד כלשהו וכמובן עם אפשרויות שאיפה למעלה וקדימה. ביררתי איפה אפשר ללמוד אותו וגיליתי 3 מקומות. שלושתם השיבו לי בחיוב והסבירו כל אחד ממקומו למה כדאי לי ללמוד אצלם ובסוף בחרתי בחברה מסוימת (GCP) בגלל שילוב של המחיר, 2 התעודות שמקבלים, הניסיון שאפשר לרכוש דרכם בסוף הקורס (ואפילו לעבוד שם כמנטר ניסויים) והרושם שעשו עליי.

השיעורים הם פעם בשבוע למשך פחות מחודשיים- כל פעם יום מלא ועמוס (ממש כמו יום עבודה), ומרתק באופן מפתיע. איתי בקורס היו חבר'ה מכל הקשת הרפואית- מרופאים, דרך רוקחים, פיזיותרפיסטים ודיאטניות קליניות ועד לביוכימאים וכאלה שבכלל לא מהתחום. כולם אנשים איכותיים וטובים.

המרצים מדהימים! כל אחד תותח בתחומו ומשופשפים בהרצאות ממוקדות ומרחיבות ידע על כל מה שצריך לדעת והרבה מעבר. בינתיים עברתי מחצית מהדרך וזה פשוט תענוג....

אני עדיין בגישושים של מציאת עבודה בתחום (יש כל מיני הצעות שונות), בתקווה שהרלוונטית ביותר תקורם עור וגידים בשבועות הקרובים- אבל זה תחום שהנסיון בו נספר בלי קשר למקום ספציפי והידע מצטבר עם השנים. זה מרגיש לי כאילו מצאתי את מה שחיפשתי עוד לפני התואר הראשון- כשידעתי שיהיה לי תואר שני אבל לא היה לי מושג מה אני עוד רוצה לעשות...

אני מקווה שלא אתבדה והציפיות יהיו מוגזמות יחסית למציאות. סך הכל אני יודע לאן אני נכנס. עשיתי מספיק עבודת מחקר לפני זה וגם הקורס עצמו נותן כלים גם להרבה מעבר לתפקיד ההתחלתי שאני מחפש כך שלא אמורה להיות נפילה רצינית בין הרצוי למצוי.

בינתיים בעבודה הרגילה הכל כרגיל, אין יותר מידי מה להרחיב מעבר לכך שתחומי האחריות גדלים, עוד כמה פרוייקטים נוספים (וסתם מרגיש לי מוזר לכתוב על עבודה כשעם זה אני מתעסק רוב שעות היום גם ככה...) ובדיוק שהתחילו לבנות עליי להמשך (כולל כל המשתמע..) אני נוטש (או בתקווה שרק לצמצם פעילות) לטובת עולם תוכן שונה לחלוטין..

לא נורא, אם יש משהו שלמדתי במהלך השנים שמאז הצבא זה שלכל אחד יש תחליף. אפילו לי.