סיימתי לא מזמן את המהדורה החדשה בעלת שלושת הכרכים של שרלוק הולמס (כריכה קשה, צבעונית, בהוצאת ?), ואין מה להגיד- ארתור קונן דויל הוא וירטואוז כתיבה חוצה זמנים. בקלות אני מצליח להתחבר דרך הסיפורים והתרגום המעולה לאנגליה שלפני המהפכה התעשייתית ולעלילות הבלש המיוחד ועוזרו הנאמן. הסיפורים מרתקים, התיאורים מדוייקים, והפתרונות לא פחות - מגאוניים.

אבל בגלל שזה נגמר לי מהר מידי הייתי צריך מיד ספר ניחומים אחר, ומבין כל אלה שמחכים לי נפלתי על ספר של ז'ול ורן שמיד לאחר ההתחלה גיליתי שזה כרך שני בעלילה על האי לינקולן וחמשת ניצולי טיסה בכדור פורח. זה לא הפריע לי לצלול להמשך הסיפור ולהבין מה קורה תוך כדי ההתקדמות בסיפור. היה לי קשה לעזוב את הספר ותוך כמה ימים סיימתי אותו וחיפשתי את החלק הראשון (לשווא).

גם הספר הזה השאיר אותי עם טעם של עוד והבא בתור היה ספר שדודה שלי המליצה עליו בחום והשאירה אצלי לפני כמה חודשים- "נוילנד" של אשכול נבו. אני עוד בהתחלה, וכבר לא קשה להבין שמדובר בסיפור רגשי הפכפך ודביק (הסיפור המקורי הוא על בן שמחפש את אבא שלו בדרום אמריקה, אבל הניחוש שלי וההרגשה הכללית בסיפור הוא שכל זה ניסיון לתרץ בגידה). ועם זאת, יש כמה פנינים שרק בשבילם שווה להמשיך ולקרוא.

"לאמא שלו היתה היכולת הנדירה הזאת, להקשיב. מעטים מקשיבים באמת. רבים מכינים בקרבם את המשפט הבא עוד לפני שסיימת את שלך - והרי דווקא בסוף המשפט, בשולי שוליו, נאמרים הדברים החשובים באמת. אחרים - מחשבותיהם נודדות. עיניהם ממשיכות לבהות בך אבל ניצוץ הקשב כבר אבד. ויש את המהמהמים. אלה מנידים בראשם בתכיפות כה גבוהה, עד שלא נותר לך אלא לחשוד כי, כמו בשוד של מוזיאון, הם מקרינים לך שוב ושוב אותה קלטת במסך הבקרה, בזמן שלמעשה הם במקום אחר, מרגש יותר מפטפוטיך, שודדים איזה פיקאסו." ("נוילנד" אשכול נבו)

ואפרופו להיות קשובים, באיחור מה רכשתי לא מזמן גלקסי S2 חדש (לי ולאישה, כמתנה), ובכך אני נמנה רשמית עם בעלי האנדרואיד לדורותיו.

מכשיר מדהים! ולמרות שידעתי שאני אתמכר אליו בקלות ואנצל אותו עד תום- מיום ליום אני מגלה עד כמה המכשיר הקטן באמת חכם ולכמה דברים מדהימים שהוא מסוגל (להריץ אפליקציות, להתחבר לעכבר בבלוטות', להקרין סרטים ישירות מדיסק און קי- עליו או ישירות לטלויזיה, ועוד ועוד), וזה פשוט מדהים.

רק חבל שכל יום אני צריך להטעין את הצעצוע החדש...

בכוונה חיכיתי עד לתעריפים שפויים של חברות הסלולר ולאפשרויות גלישה אלחוטית מהסמארטפון עד שהתחלתי לברר ברצינות על רכישת מכשיר. הבעיה העיקרית היא המחיר המטורף! אחרי לא מעט חיפוש, בדיקות והשוואות, הגעתי למסקנה שאני מעדיף את הS2 על הS3 (בעיקר בגלל כמות הקרינה הנמוכה יותר) ונסגרתי על כמה אופציות מבטיחות.

חוק הגבולות הפתוחים עבר ואפשר היה לייבא מכשירים שונים לארץ (במטרה ליצור תחרות אמיתית ולהוזיל עלויות)- אבל המחיר של הגלקסי לא רק שלא ירד אלא אפילו עלה! וגם לא היה מלאי לחלק מהמכשירים בחנויות!! בלית ברירה עמדתי לרכוש מכשיר באנגלית ולצרוב עליו עברית כדי לחסוך כמה מאות שקלים ואז, בטלפון אחרון, גיליתי את VIP mobile בת"א. המחיר הכי נמוך מבין כל החנויות, אחריות לשנה, עברית מלאה, גרסה עדכנית של האנדרואיד (4.0.3)- ואפילו קיבלנו מדבקת מסך וכיסוי סיליקון מתנה! ולמרות אתר האינטרנט ה"פשוט", טעויות הכתיב העילגות (באתר ובהתכתבויות שלי איתם) ושיחות הטלפון הקצרות מידי ("איזה מכשיר אתה רוצה? S2? אין! ביי. אה, מה? הזמנת? אז כן, יש. ביי")- כשהגענו אליהם גילינו צוות מיומן, מקצועי, שענה לנו על כל השאלות ושלח אותנו לדרכנו מרוצים מאוד. עבודת המחקר המקיפה של מספר חודשים הסתיימה בהצלחה, ומאז אני והאישה לא מפסיקים לחייך אחד לשנייה בוואטס אפ, לצאת ל"טיולי גלקסי",  להשוות אפליקציות, ולקיים תחרויות של מי טוען יותר מהר (ולא חשוב של מי מגיע ראשון ל100%, היא תמיד מנצחת...).

שלשום עשיתי הזמנה מחו"ל של כל מיני שטויות שימושיות למכשירים ואני מחכה בקוצר רוח שיגיעו. בינתיים אני מגלה את כל אותם אפשרויות וטיפים נסתרים של המכשיר, וכמובן את המשחקים המגניבים שעד עכשיו שמעתי רק כשהגיעו לחדשות ששברו איזה שיא התמכרות חדש.

אני מקווה שכל זה לא יגרע מאיכות התקשורת שלי עם האנשים סביבי (ובכלל, עם החברה האנושית), אלא רק יתווסף לכמות הבלתי נגמרת של עזרים ואביזרים האמונים על שמירת הקשר עם אותם אנשים שאני אוהב, מתגעגע אבל לא מוצא זמן להיפגש איתם פנים אל פנים וחושב שיש לזה תחליף....