הבלוג הזה מלווה (ומתעד?) את חיי ומחשבותיי כבר עשור (או לפחות רשמית, ביום הולדת הלועזי שלי- 18.1.14).

אם לסכם את התקופה הזו בשתי מילים: הזמן טס!

מבחינתי, יום ההולדת הוא לא רק יום של מסיבות, מתנות וברכות אלא גם יום של חשבון נפש, מבט על השנה האחרונה ותכנונים לשנה הקרובה. אילו חלומות הגשמתי עד היום (או לפחות מה עשיתי כדי להגשמה), האם אני עומד ביעדים שהצבתי לי (תורניים, זוגיים, מקצועיים, משפחתיים וחברתיים), ותוהה לעצמי לגבי העתיד הקרוב והרחוק.

עם כל שנה נאספים להם תובנות חדשות, עוד קצת ניסיון חיים, עוד קצת לקחים ועוד קצת תהיות ומחשבות. חבל שאת כולם (או לפחות רובם) לא יוצא לי להעלות על הכתב כדי להיזכר בהם בשלב מאורח יותר. מה שכן, בשנה שחלפה הוואטסאפ והטוויטר ספגו לא מעט מהסטאטוסים השנונים שקפצו לי לראש רק מבחינת הזמינות שלהם (ואורך היריעה), כי להשקיע ולכתוב פוסט לוקח זמן שלרוב אין לי.

איזה כיף זה להציץ בהסטוריה של הבלוג, ליום הראשון שהוא רשמית נפתח, ליום הראשון שהוא באמת נפתח (חודש קודם), לעבור בין הפוסטים הראשונים השונים, להתענג על הפוסטים היצירתיים, השנונים, המצחיקים והמקוריים ובאותו זמן לתהות איפה אותו בחור נעלם? האם הוא עוד קיים בי? האם ההתבגרות עושה את שלה? האם השנים מקהות את התכונות שכה הערכתי בתור בן 20+?

אולי האנרגיות קיימות אבל מופנות לאפיקים אחרים ולא לדף?

אם כך אז חבל.. כי ליחסים מקצועיים אין תיעוד כתוב שאפשר להתענג עליו עשור לאחר מכן (אלא אם כן מחרטטים ביוגרפיה עסיסית בערוב הימים).

ושום דבר לא משתווה לדפדוף רנדומלי והגעה לפוסט שמזכיר נשכחות..

אגב, אותם סנדלים הלכו בטרם עת שכעבור כמה שנים אמא הכניסה אותם למכונת הכביסה ["מה, אני תמיד מכניסה אותם לשם"..  –"אַת מָה???"], והם לא היו ראויות לשימוש יותר...

אז מה נאחל לי לרגל יום ההולדת העברי שחל היום ולציון עשור לקיום הבלוג?

שאמשיך לעשות חיים, לקצור חלומות, לתעד אותם בצורה הכי טובה שיכולה להיות (כלומר, מעל 64 תווים ולא רק כסיכום ויזואלי באינסטגרם), לא לשכוח שפעם היה פה שמח – ואין שום סיבה שלא יכול להיות גם בעתיד...

והכי חשוב, להמשיך לחיות ולנצל את הזמן לטובה, כי בלי זה כולנו סתם עוד נשמה מבוזבזת.

מזל טוב לי!  J