קיבלתי את הרעיון הנהדר מהפוסט הזה של יובל אורן. חוץ מפרץ הנוסטלגיה הפראית שעלתה בי פתאום, עלה גם רצון דומה.

מאזדה כמו בתמונה שלו (רק בגרסת שנת 92 ולבנה) הייתה המכונית הראשונה שלי. סיפור אהבה שנגדע בטרם עת לפני קצת יותר משנתיים. מכונית הריבאונד שלי הייתה מיצובישי לנסר  שאבא שלי מצא ממש במקרה. זה בהחלט לא הייתה המאזדה, והרגשתי זאת בכל התנעה, לחיצת דוושא, פנייה, תמרון וכו' אבל הייתי חייב להמשיך הלאה.

ההבדלים בינהם גדולים (שלא לומר- הופכיים), אבל למיצובישי, למרות חיסרון הערך רגשי שהיה כלפי המאזדה, יש את הפינה משלו אצלי בלב, ואין לי שום טענה כלפיו.

מקום קבורתה לא נודע

בעקבות הפוסט ההוא נזכרתי שמעולם לא נתתי לה שם. סתם ככה, בין החברים התייחסו אליה כ"המאזדה של אורנג'" או "קוּפּה" אבל על הנייר היא נקראה תמיד "מאזדה".

כשחבר טוב שלי קנה את מ-זל, הוא שאל אותי אם למאזדה שלי יש שם. אמרתי לו שחשבתי על כל מיני שמות (כמו קלריס [משתיקת הכבשים] אבל לא בחרתי כי אף שם לא נראה לי מתאים.

מאז, מ-זל כבר ממזמן שווקה חיים, וגם המאזדה. וכרגע יש את המיצובישי.

המיצובישי הוא מכונית פאר יחסית למאזדה בכל הנוגע לנוחיות, אמינות ובטיחות- והרבה יותר "רגוע" וקלאסי יחסית למאזדה.

אבל אסור בשום אופן להשוות! המאזדה הייתה מכונית ספורט מהירה, חצופה, ידנית (ונשית) בעוד שהמיצובישי הוא אוטו רגוע, שקט, אוטומטי (וזכר).

כשקניתי את המיצובישי ב2003 היה לי יותר פז"מ בצבא מאשר הפז"מ שלו על הכביש. כולה שנת 2001 עם כלום קילומטרז'.

אבא עשה את עסקת חיי J

אחרי הוקס הראשון

אז מכיוון שיש לנו שני מיצובישי במשפחה, ושלי זועק לייחודיות,

ומכיוון שלפני פחות משבוע חגגתי לו יומולדת שנתיים (שהוא אצלי),

ומכיוון שסתם ככה בא לי -

אני פותח בתחרות הצעת שמות. כל אחד יכול להשתתף ואפשר להציע כמה שמות שרוצים (מכל מיני מקומות- סרטים, תוכניות, אנשים שאתם מכירים או סתם להיות יצירתי)

לזוכה המאושר תוענק תמונת הוקרה מטקס נתינת השם עם הקדשה אישית.