שלהי השירות הצבאי שלי, אוג' 04. השגרה שוחקת והשחרור עוד לא נראה באופק.
יום רודף יום, המועקה בעיצומה, כל החובשים יושבים במרפאה ומחפשים דרך להרוג זמן בצורה מעניינת מבלי לאבד חולים בדרך.
יום אחד, אחת החובשות הביאה מונופול לבסיס. זו הייתה אחת הגרסאות הישנות (ההיא עם קווי אוטובוסים במקום רכבות והשמות המקוריים של הרחובות לפני שהפכו כולם ל"רבין").
המשחק תפס כמו פקודת מטכ"ל ביום גיוס. הקצאנו "חדר משחקים" מיוחד במחלקת האישפוז הריקה ושם, בתורות, העברנו שעות ארוכות של משחק.
זמן מיותר בצבא? שיעמום? מחלקת אישפוז עודפת, אתם שואלים?
ועוד איך! ההתלבטות היחידה הייתה אם לעצור את המשחק בשעת האוכל או להזמין take-away מהשק"ל*.
4 גרסאות ישראליות יצאו למשחק
במהלך אחד המשחקים, התגלגל אצלינו הרעיון של מונופול צה"לי והחלטתי להרים את הכפפה ולקבל את העניין כאתגר.
עבדתי על הפרוייקט בערך חודש. התבססתי על הגרסה הכי חדשה של המונופול (שבמקרה גם הייתה ברשותי) ובעזרת קצת יצירתיות, מעט חומר מהאינטרנט והרבה הומור - הפרוייקט הושלם. התוצר המוגמר היה מונופול צה"לי, בלמ"ס**, בגודל טבעי עם כמעט כל האביזרים הנלווים (שני דברים היו חסרים שלי: אחד היה חיילי צעצוע ירוקים שעד היום לא הצלחתי להשיג והשני היה שטרות כסף בכמות מספקת).
בהסתכלות אחורנית זהו הפרוייקט הכי מרשים שלקחתי על עצמי. פאר היצירה J
לקחתי אותו לחבר'ה בצבא וכולם היו המומים. אף אחד לא האמין שזרמתי עם הרעיון ועשיתי את כל זה בעצמי. זה הפך להיות המשחק הרשמי אצלנו.
מכיוון שגם מאות חיילים מחילות שונים היו עוברים אצלינו במרפאות מידי יום, אפשרק להגיד שקיבלתי פידבקים מכל קצוות הצבא.
השינויים מהגרסה הרגילה היו כאלה שהמשחק דיבר אל כל חייל (או סתם ישראלי ששירת אי פעם בצבא), בגובה העיניים, כך שיהיה מסוגל להזדהות עם ההומור במשחק.
למשל המשחק מתחיל בש.ג, הרס"ר יכול פתאום לעצור אותך, ובמקום "בתים" ו"מלונות" יש "אוהלים" ו"בניינים".
מי ששיחק בגרסה האחרונה של המשחק ודאי מכיר את ערד. ערד זו העיר הכי זולה, הכי לא רווחית והכי מעפנה בכל המשחק - והיא ממוקמת מיד בתחילתו.
אז הפכתי אותה ל"שרשרת חיול" (המקום הכי זול במשחק) וכדי להשלים אותה ל"עיר" הוספתי לה את "מדור משתחררים" (והמקום הכי יקר והכי משתלם כלכלית במשחק)
בדומה לגרסה המקורית, כל קלף אפשר למשכן
אחד השינויים המשמעותיים ביותר בגרסה הצה"לית שלדעתי עושה את המשחק הם הכרטיסים. במקום שני סוגי הכרטיסים הרגילים שמרימים במהלך המשחק יצרתי את כרטיסי ה"בלת"ם***" וה"הזדמנות".
בכרטיסים הרשאתי לעצמי להתפרע ושילבתי בין כל קצוות הצבא השונים
כשמרימים בלת"ם, לרוב משהו ייפול עליך מהשמים (כמו אבט"ש, איבוד הפס, מחלה, קיצוצים וכו') ותצטרך לבצע פעולה מסויימת כדי לצאת ממנה ולהמשיך במשפט.
כשמרימים קלף הזדמנות, נתקלים בהזדמנויות יצירתיות שנקרות בד"כ בדרכם של חיילים (מצאת רימון בחול, חמשו"ש, יציאה לקורס צניחה וכו') ולפעמים הבחירה תלויה בשחקן.
מיותר לציין שאין כרטיס שחוזר על עצמו.
אם אתם תוהים בדבר שינויים כלכליים כלשהם, הסירו דאגה מליבכם. השוואתי את המחירים, העלויות והמשכונים בין כל הקלפים, הערים, ההזדמנויות, הקנסות והזכיות הפתאומיות למונופול המקורי ובכך שמרתי על "איזון מונופולי" במשחק.
לא רק זה, גם דאגתי להשוות את "רמות" המקומות הצבאיים ל"רמות" הערים במונופול המקורי. נגיד והעיר תל אביב (על רחובותיה השונים) "יקרה" יותר מירושלים, השתמשתי באותו עיקרון כששיבצתי את ה"נושאים הצבאיים" השונים לפי סדר עולה על הלוח. בה"ד שווה יותר מבט"ר, לדוגמא.
מכיוון שהתגובות היו כ"כ חיוביות, היצר העסקי שלי התעורר והחלטתי לגלגל את הרעיון הלאה, ליצרניות המשחקים. ביליתי יומיים שלמים בנסיון לחפש חברות פיתוח של משחקי לוח דרך האינטרנט (ובראשם- קודקוד, בעלי הזכויות למשחק בארץ). מיילים נשלחו, טלפונים נעשו אך ללא הצלחה.
מאז הספקתי להעביר עשרות (אם לא מאות) שעות בכיף ולהשתחרר. לא מזמן נזכרתי במשחק כשמלאו לו שנה והחלטתי לנסות שוב. בדרך לא דרך הצלחתי למצוא מייל אחד וטלפון אחר של שתי חברות גדולות ופניתי אליהם.
התגובות היו שליליות.
כך נאמר לי מקודקוד ע"י שלוחת ההפקה שלהם: "העלתי את הרעיון המקסים שלך בישיבת המוצרים שהייתה לנו השבוע אך הוא נדחה על הסף וזאת כיון שהנישה למשחק הזה קטנה והיא ממוקדת מאוד בין הצרכנים בארץ..."
סאנס אוף ביצ'ס! אפילו לא טרחו לראות את המשחק לפני שפסלו אותו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
