באמת תהיתי מה קורה לי, איפה הרעד בברכיים, איפה חוסר התאבון שלי, איפה הפרפרים בבטן ומתי לעזאזל תחלחל ההבנה שהטיסה שלי כבר ביום שני הזה?

אתמול כבר הפסקתי לתהות.

זה קרה כשקפצתי לאופטיקאי כדי לחזק את המשקפיים ו"על הדרך" אמרתי לו שבשבוע האחרון אני רואה קצת מטושטש בעין ימין כאילו המשקפיים מלוכלכות ואני לא מצליח לנקות את זה. הוא בדק ואמר שהתקלף לי הציפוי וצריך לשלוח אותם מיד לתיקון.

"כמה זמן זה ייקח?", שאלתי

"ארבעה חמישה ימים", הייתה התשובה. בד"כ לחכות כמה ימים אולי יהיה מבאס אבל לא פריע. ופתאום הבנתי שבעוד ארבעה חמישה ימים אני אהיה במרחק אלפי קילומטרים דרומה...

"לך לטיול ומיד כשתחזור בוא אליי כדי שאני אסדר את זה", הוא אמר לבסוף.

שייסה! איך אפשר ללכת שלושה חודשים למקום היפה ביותר בעולם לטיול וואנס אין אה לייף טיים – כשעין אחת שלך מטושטשת תמידית!!??!

"טוב נו", ניסיתי להסתכל על חצי הכוס המלאה, "המים אולי קצת מטושטשים אבל הם עדיין שם! וזה טוב.. כי.. אממ... אני צמא!"

בשבת, כשהעלו אותי לתורה וברכו אותי לפני הטיול (פרשת הבר מצוה שלי אגב J) כשלא הצלחתי לזהות את הפרצופים בעזרת נשים החלטתי שאין מצב שאני מבלה שלושה חודשים במצב הזה ומקסימום יש לי משקפיים רזרביות לטיול עד שישלחו לי אותם מתוקנות לניו זילנד.

אז עוד יומיים הטיסה, ארזתי היום את שני התיקים וההתרגשות כבר מפמפמת בוורידים. מאז יציאת שבת ועד עכשיו אני אתפלא אם לא חטפתי סרטן מכל הטלפונים שהלכו פה. הראש שלי מסוחרר כולו ולא אכלתי כלום (נראה לי עד הטיסה אני יורד את כל שני הקילו שניסיתי לעלות מאז השחרור L). מצד אחד הברזתי לחבר'ה שתכננתי לפגוש (יובל, שוב, אני מצטער) ומצד שני חברים החליטו שכולם נפגשים לסנוקר-פרידה אז יש פה כמה רגשות מעורבבים שביחד עם ההתרגשות מהטיסה לא עושים לי טוב..

אגב, נרשמתי לכמה מקומות ומחר על הבוקר אני שולח את הטפסים הרלוונטים, ובע"ה כשאני אחזור מהטיול אני אדע מה קורה איתי שנה הבאה מבחינת לימודים.

טוב, אז אני מניח שזה פוסט פרידה. קצת מבולבל משו, ובטח כשאני אקרא את זה אי שם בעתיד אני אצחק על עצמי, אבל תמיד יהיה לנו את הפרו שהוקפא ואת האפשרות לערוך כל פוסט שאינו עולה על רוחי (בעצם, האפשרות הזו קיימת גם היום אבל יותר כיף כשיש לך פרו!)

הכנתי רשימה קטנה של דברים שאני מפספס בגלל הטיול:

כל מיני ימי הולדת

גיוס של בת דודה שלי

שחרור של אחרון החברים מהצבא

חתונה של חבר

יומולדת לכלבה שלי (מילי בת 7!)

את "פסח המשפחתי" המסורתי

וכמובן, את הבחירות.

תרגישו חופשיים להוסיף בתחתית הרשימה עוד דברים שלדעתכם אני אזניח (חוץ מאת עצמכם יא מילה-ארוכה-מהפסיכו-שאני-מתאמץ-לא-לכתוב)

אז תהיו חזקים, תרגישו חופשי לשלוח מייל או שניים למייל טיול שלי אם משעמם לכם (אבל לא אם יותר מידי משעמם) ותשמרו על עצמכם.

Note to self – לעולם לא לראות לפני טיסה לחו"ל מרתון של "יעד סופי", "הטיסה" ו"להתחיל מחדש"!

מהקיוי לעתיד,

אורן