היום הובהר לי סופית שהמפקד שלי טיפש. זו כמובן אינה ההוכחה הניצחת לכך שכל הנגדים טיפשים כי מי שלא הקשיב לאמא שלו (או שלא הייתה לו אמא..), שחזרה ושיננה באוזניו- "אם לא תלמד תהיה נגד", צריך לאכול את ארוחת המיקרו שהכין בעצמו – לבד.

אני אולי הייתי בין האחרונים שהתכחשו לכך שהוא באמת טיפש. שלא תבינו לא נכון- הוא לא טיפש ברמה של לאנוס קיפוד, ואני גם לא אומר שאני יותר חכם ממנו (תואר שני, לא לזלזל...), אלא שפשוט.. המממ... בעצם, כמה מסקנות:

1. התפקיד הזה גדול עליו.
2. הוא לא מסוגל לעבוד עם אנשים.
3. הוא, כגבר, אינו מסוגל לפקד על יותר ממרפאה אחת (אתם יודעים שגברים יכולים להתרכז רק בדבר אחד... זה לא משהו שהפמיניסטיות המציאו, וגם לא משהו שאנחנו מתכחשים אליו.. זו עובדה).
4. לראות אותו תחת לחץ זה כמו לראות אמן סכינים בקרקס בהתקפת אפצ'ים (זורק את הדברים בידיים שלו לכל הכיוונים ומקווה שמישהו יתפוס משהו)
5. הוא לא לחוץ בית.

אתם קולטים? איש קבע, ג'בניק, בן אדם שלא חסר כסף - לא לחוץ בית?? אם זה לא אומר לכם כלום אז אני נכנע. במה דברים אמורים? אם ביקרתם קצין העיר אצלנו (מרפאה אזורית, תהיו פוליטיקלי קורקט), בחצי שנה אחרונה בערך בטוח נתקלתם בו – שריר ענק מהלך עם כומתה של נח"ל. ממש פופאי עם טיפה שאריות של תרד. אפילו המפקדת (ההיא שמעליו), צחקה אתמול שהסיבה שלפעמים הוא מכבה את הטלפון ואי אפשר להשיג אותו בזמני חרום זה בגלל שהצלצול מפריע לשיר בMTV במכון הכושר. כנראה מבלבל את עושי הספינינג או משו..

אז מה בעצם הופך אותו לטיפש? את זה אתם תבינו אחרי שיחה איתו... סתם לספר עליו סיפורים לא יעזרו לאף אחד, ובטח שלא לי כשאלו-הים ישאל אותי לפשר המעשה כשאני אעמוד בשערי גן עדן (כן... בטח... שערי הזהב האלה הם בעצם הwallpaper  של גהנום).

בקצרה- היום התפוצץ לנו איזה ויכוח על זה שתמיד החובשים שלי (של מרפאת היחידה) עוזרים לחובשים של המרפאה האזורית כשהם מבקשים, גם כשלא ממש צריך, וקורה הרבה שהם נטחנים בחדר טיפולים בעוד שהחובשים (סליחה, חובשות), האורגניות של האזורית- מתחפשות.

לא מאשים פה אף אחד (חוץ מאת החובשות של האזורית כמובן J), כי הכל עניין של גישה ויחס. אני מאמין שאם החובשות של המרפאה האזורית היו מקבלות חפיפה נכונה ומישהו פז"מניק מספיק כדי שילמד אותם את דרכי התנהלות המרפאה האזורית הן היו מתנהגות אחרת כי רף הפרופורציות שלהם היה נכון. דבר נוסף זה שלחובשים במרפאת היחידה יש מספיק עבודה ודברים על הראש מאשר ללכת ו"לתגבר" את החובשים באזורית.

חוצמזה שכל התכנון לקוי. למה אני מצליח, כאחראי מרפאה, לנהל מרפאה כמו שצריך בעוד שבמרפאה האזורית יש תוהו ווהו? אחראי המרפאה יוצא אוטוטו לחפש"ש ואכפת לו מהמרפאה כמו שלדג זהב באסלה אכפת אם החבר שלידו נראה כמו חרא. והמצב שם גם נראה ככה. וכולם עצבניים. וכולם טוחנים. ויש מלא בלגאן כי אין מי שיעשה סדר. המפקד הטיפש עסוק במליון דברים ולא מסוגל לסיים דבר שהתחיל, מחלק את כל העבודה שלו לכל מי שיכול כשהוא בעצמו עסוק בדברים שלא קשורים בכלל למרפאה.

בקרוב הכל ישתנה. כבר שמעתי על יורש חדש (דנדש) שיתמנה לתפקיד הא. מרפאה הבא ואם הכל יתנהל כשורה- החיים ייראו הרבה יותר טובים!

הגיג:

יום שני הוא היום השני הכי נורא. מיד אחרי יום ראשון...

(משום מה, כשאמרתי את זה היום לאחד הרופאים שלנו היום הוא התפוצץ מצחוק.. בטח חשב שבמקום שאמרתי- "מיד אחרי יום ראשון", אמרתי- "מיד אחרי השואה"...)