אני בעד להקים יחידה סודית ומסווגת שמטרתה תהיה להלחם בעורף קווי האויב ללא חת בשביזות יום ראשון. תחרוט על דיגלה את תרבות יום א' ו"גימלים להמונים" יהיה המוטו שלה. היא תעבור כל שבוע בימי ראשון ברחבי בסיסי צה"ל, אפילו הנידחים והמסוכנים ביותר- אלה שחייליהם המסכנים נאלצים לחזור אליהם פעם בפעם ולהתחיל שבוע חדש ומעצבן, ותחרף נפשה בהוצאת השביזות הנבערת מתוכם. ממש משימת קודש כימי עבר.

השבוע שלעצמו אולי איכשהו עובר:

ביום שני אומרים: היי, עברנו את יום ראשון, היום הכי קשה. יום שני זה רק שאריות.

יום שלישי: תראו תראו, כבר אמצע השבוע. שלישי זה היום הכי קל. יש מצב לחתוך מוקדם?

יום רביעי: רואים כבר את סופ"ש! הידד!

יום חמישי: ה-ל-ל-ו-י-ה, נגמר השבוע. אנחנו במרחק יום אחד מהשבת הנכספת.

ואז שישישבת ונוחתים ביום ראשון לשבוע שלם לפנינו. וככל שנהננו בשבת- ככה השביזות קשה יותר.

שביזות נוראית וכפולה היא כאשר לוקחים רגילה שלמה. לעולם אל תעשו את הטעות הזו! לא לוקחים שבוע שלם רגילה! את הרגילה יש לפצל. יום פה, יום שם, במין צ'ופרים מתוקים שכאלה כשבאמת מגיעים המים עד נפש. כשלוקחים שבוע שלם רגילה, כולל סופ"ש ונוחתים ביום ראשון שלאחר מכן, הנפילה היא טראומטית. "היי, איפה היית שבוע שלם?", "יוו, כמה עבודה מחכה לך במשרד..." וכאלה. "שביזות על", מה שנקרא.

היום דווקא לא נחתה עליי שביזות כזו. עם הזמן לומדים להשלים עם מרות הגורל. אחרי הכל אוטוטו אני סוגר שנתיים והמצב כבר לא נראה מייאש כבעבר. שבוע פתאום נראה לי חצוי (היום למשל פינקתי את עצמי ביום חופש מחר וביציאה מוקדמת על חשבון בוגי), וכבר לא כ-זה ארוך ומייגע. אפשר להעביר אותו אפילו בסבבה.

ב-יס סבבה,

ובקטע מעבר קומי שכזה אני אספר לכם שהמפקדת שלי, לאחר שיחה קצרה עם שתי הפקידות הראשיות של שתי המרפאות (נכון שזה רשמי הרבה יותר מ-"שתי האלה שמתייקות את המסמכים של המפקדים כל היום"? אמרתי להם, אחת הכניסה לי כאפה והשניה הייתה עסוקה בללעוס מסטיק), תוך שעתיים בלבד ובטלפון אחד (או לפחות כך האגדה הטרייה מספרת), סדרה לנו את כל הערוצים ביס הדנדש שלנו. עכשיו כ-ל הערוצים פתוחים בפנינו. z

ישבנו כל החבר'ה בהפסקה, MTV Base  ברקע ופחד אימים מה יקרה אם המפקד שוב יכנס ויכנס להתקף קנאות כשיראה אותנו עושים חיים, אבל על הזין שלנו. יש לנו יס (שעובד!)

מוטב להנות מהרגע מלהצטער שלא ניצלנו אותו בעתיד.

בסביבות הבוקר המאוחר, נחתו אצלנו במרפאה יחידה שלמה של חברי מרכז נח"ל (שאנחנו גם המרפאה שלהם) לטופסי טיולים יוצאים. לא שניים שלושה. יותר מעשרים וחמישה אנשים!!! עשו טרור אצלנו במרפאה. הספסלים לא הספיקו, ישבו על השולחנות, מאחורי הקבלה התפלאתי שלא נתקלתי באף אחד מתנדנד על הפלורוסנטים. קופים.

בסוף הכל הסתדר, אני חושב... חצי מהם הרופא קיבל (נכון לשעה שחתכתי מוקדם), ולחצי השני קבעתי תורים למחר. נקווה שלא יהיה בלגאן, מחר אני בחופש.