אני לא חושב שכתבתי החודש על הדבר העיקרי שמעסיק אותי וזה הלימודים. כבר יותר מחודש שאני נמצא במסגרת הזו ואפשר להגיד שטבילת האש מאחורי. התאוששתי מהבום הראשוני והתחלתי בינתיים אפילו לשחות עם הזרם. שני הדברים היחידים שעדיין לא התרגלתי לגמרי אליהם הם השיגעונות של כל מרצה ודרך הסיכום המיוחדת לאותו קורס וכמובן שרירי יד שמאל שלי שצריכים להתרגל מחדש לכתוב בעט.

אגב יד שמאל, זה לא יאומן כמה שמאליים יש איתי במסלול. אולי בגלל שזה מדעי החברה ומן הסתם שמאליים יותר הומאנים (או יצירתיים או אומנותיים, תקראו לזה איך שאתם רוצים) מאשר ימניים והמשיכה הטבעית שלהם לנושא היא רק מתבקשת. אבל אולי זה משהו אחר...

זה מוזר, נגיד, שדווקא שמאליות מושכות אותי יותר מהימניות?

אני חושב שזה פשוט בגלל שיש לנו משהו במשותף. כמו אולי הסיבה שעיניים ירוקות מושכות יותר מעיניים כחולות (טוב נו, זה כמובן תלוי במה שמסביב לעיניים ואני לא מתכוון לעיפרון תוחם..)

אני מתכוון לחקור את הנושא הזה לעומק! לברר כמה שמאליות יש לנו במסלול ולהכיר כל אחת מהן לעומק J

בשיעור אנטומיה בשבוע שעבר המרצה אמר שפעם אחוז השמאליים היה בחברה בין 10 ל20 אחוז אבל היום הנטייה היא לכיוון החמישים אחוז (!!!) והנתון הזה הפתיע אותי לגמרי.

אחיי השמאליים! אנחנו מתקרבים להכרה!!

היום הטור השמאלי באולם, מחר – העולם!!!

ולמי שמתפלא מה למדעי החברה ולאנטומיה, אני אגלה שהתחלתי ללמוד קורס מדריכים בוינגייט. וזה בעצם הופך אותי רישמית לסטודנט כפול.

סוכן חשאי דאבל אורנג' 7 במרדף אחר "הסמסטר הכפול"

יחד איתי (ועם שאר החבר'ה מכל מיני מועדוני טאקוונדו שונים בארץ)  לומדים גם מדריכי קפוארה, ניווט ספורטיבי, סקי ועוד כמה אחדים מפה ומשם. חצי יום לימודים כלליים (פיזיולוגיה, פסיכולוגיה, תורת האימון וכו') וחצי יום לימודים ענפיים (ספציפיים לכל ענף).

הלימודים ממש מעניינים! בשיעורי ביולוגיה בבית הספר ובקורס חובשים בצבא לא התמקדנו ככה באנטומיה של גוף האדם כמו עכשיו ויחד עם מרצה מעניין ומצחיק (פיזיותרפיסט ותיק ומרצה גם באוניברסיטת ת"א) אני מוצא את עצמי מחכה לימי שישי כדי ללמוד!

הלימודים בוינגייט הרבה יותר רגועים מבאוניברסיטה. פחות אנשים יושבים על הדשא, פחות בלגאן בין שיעורים, והרבה יותר אנשים שמנים רצים ממקום למקום מחוץ לבניינים (מה הקטע של השמנים בוינגייט? לאן כולם שם רצים??)

אז כרגע שבוע הלימודים שלי מתחלק לשלושה:

יום ראשון – אני הולך לבר אילן בשביל לימודי יהדות. משום מה החלטתי שיום ראשון יהיה מיועד ללימודים הכלליים הנוספים שהאוניברסיטה מכריחה לקחת כדי להשלים את התואר ולכן זה יום קצר, לא קשור ישירות לתואר, עם כל מיני אנשים מכל מיני מסלולים וכשמתבטל קורס באמצע היום פתאום אני מוצא את עצמי בשתיים וחצי חזרה בבית...

רביעי חמישי – ימי מדעי החברה. דחסתי לי את כל חובות השנה הראשונה לשני ימים מלאים ושם לומדים את כל המקצועות המעניינים לתואר: פסיכולוגיה, סוציולוגיה, קרימינולוגיה, אנתרופולוגיה (בטח יש עוד כמה "לוגיה" שאני שוכח...) וכמובן, הקורס השנוא עליי מכל – סטטיסטיקה. בעעע

יום שישי – קורס מדריכים בוינגייט. משמונה בבוקר ועד צאת הנשמה לומדים בוינגייט מש עד כניסת שבת ובעצם התבטל לי היום החופשי שאליו אני דוחה את כל מה שאני לא מספיק כל השבוע. כנ"ל עם הטיפוס. עד שסוף סוף חזרתי לטפס, מאז תחילת הלימודים בוינגייט התבטל לי היום היחיד שהכי נוח בו לטפס וכבר שלושה שבועות שלא טיפסתי.

הקירות בבית הופכים לאטרקטיביים יותר ויותר מיום ליום...

אבל בסופו של יום (או שבוע) אני לא מתלונן. הלימודים ברובם מעניינים ונחמדים. המאמרים שמצטברים לי על השולחן לא קשים במיוחד או תובעניים והחבר'ה סביבי ממש אחלה, שזה תמיד עוזר. עכשיו כל מה שנותר למצוא זה בחורה.

אבל יש לי לפחות שלוש שנים בשביל זה J