יש בי הרבה כעס כלפי התקשורת בימים האחרונים. ההתנפלות התקשורתית המגמתית כלפי בנימין נתניהו מוציאה ממני את הרע שבי. קשה להכניס למילים יפות ולא מצונזרות את הסלידה מהמהלך התקשורתי הזול הזה שמשום מה אנו צורכים אותו כמו מכפית כסף.
הנה הולך אדם, שאני אישית תופס ממנו גבר גבר. הוא אמנם עשה שגיאות פוליטיות אבל אדם ראוי הרבה יותר משאר המועמדים, שלא לדבר על חסר הביצים ועמוד השדרה, האפס מאופס שנמצא כרגע בשלטון- ומושמץ בתקשורת, בפתאומיות וללא שום סיבה פרט לעובדה שהבחירות מתקרבות ושאריות השמאל המפוחד מרגיש מאוים שאדם כזה יחליף את בובת החוטים האדישה שנמצאת כרגע על הכוונת שלהם. אולמרט הוא מטרה נוחה. מצד אחד הוא לא עושה את מה שהעם מצפה ממנו לעשות ומצד שני הוא לא עושה שום דבר אחר. אדיש לחלוטין. יש אומרים שיש לו ביצים של שור אם הוא מצליח להשקיף על הכל מלמעלה כשהתקשורת חוגגת עליו ומשמיצה אותו (עדיין, במונוטוניות ולאורך זמן, הרבה פחות מאת כל נציג ימני שהיה בשלטון מאז בגין) והיא אוכלת חרא כשהוא ממשיך לכהן ומשתין עליה בקשת.
אבל ביבי? איתו יש אקשן, איתו יש מעשים. איתו אפשר להיכנס ראש בראש כי הוא מספק חומר שאפשר לעוות ולהשתמש בו נגדו. אפשר לומר שביבי מעודד את יצירתיות התקשורת. חולנית ושקרית ככל שתהיה.
על מה הבלגאן? הבן אדם נסע לחו"ל בזמן מלחמה (שלא הוגדרה ככזו בעיני השלטון מפאת סיבות כלכליות, בירוקרטיות ואוויליות שונות, אגב), בשם ההסברה של המדינה (והוא עושה זאת בצורה נהדרת מאז שאינו מכהן כראש ממשלה, למי שעוקב)- וטס למטרה זו.
אז הוא אכל בכמה מסעדות יוקרה, אז הוא חי שם טוב, ברור! על מה הבלגאן? הרי את כל זה (בניגוד לכמה שרי ממשלה ואפילו בכירים בעבר) הוא עשה על חשבונו (ואפילו התעקש לשלם חזרה כל פרוטה חזרה ליהודים בחו"ל שהביאו אותו). והאכילה במסעדות היוקרה?
נו באמת... הצביעות.... איך אפשר להאשים מישהו שנמצא בחו"ל על זה שהוא הולך לאכול במסעדות טובות? מה רציתם? שהוא יביא מנה חמה מהבית? הרי כל אחד מאיתנו היה נהנה כמוהו שם, גם אם זה בזמן מסע הסברה וגם אם זה בזמן מלחמה.
איך?
הרי אני באופן אישי יודע עד כמה המרכז היה מנותק בצורה אבסורדית ממה שהלך בצפון בזמן המלחמה כמה שהבועה של ת"א חיה בעולם אחר בזמן שטילים ואזעקות הפריעו את חיי כל הצפון למשך חודשיים שלמים. הייתי חוזר מידי פעם מהצפון ורואה אנשים ממשיכים בסדר היום, אוכלים, נהנים, יוצאים ורוקדים כאילו אחים שלהם לא מתים כמה קילומטרים צפונה מהם מגושי ברזל מתפוצצים שנוחתים עליהם בלי הרף וללא עתיד ורוד נראה לעין באותם זמנים.
לבוא שנתיים אחרי המלחמה, כשראש הממשלה, השרים האחראים ואנשי הצבא משתינים (ואין מילה אחרת יותר מתאימה בהקשר הזה) על הדו"ח שאליו חיכו האזרחים שאכפת להם (כולל אנשי המילואים שנתנו את גופם ונפשם בשביל אותם אלו ששלחו אותם) כדי לתת בראש לאחראים וממסמסים את האחריות באוויר – שזה עניין בפני עצמו שהתקשורת צריכה לקחת אחריות, כי יש ביקורת עצומה גם עליה (להלן גילוי נפילות בזמן אמת כעזרה און-ליין למחבלים, הפחדת חיילים לפני יציאות לשטח ושאר מעללים מבישים של שדרנים ואנשי שטח שיעשו הכל בשביל קצת רייטינג).
ופתאום לצאת בעיתונות ולפוצץ פרשה על לביבי שלאיש לא אכפת מלבד לקומץ שמאלנים פחדנים שונאי ישראל??!?
ועוד מתי? בזמן שאחינו בדרום חיים בפחד מתמיד כבר מעל לשש שנים (!!) ובמלחמה מתמדת מפני טילים שרק הולכים וצוברים גבולות חדשים לחצות?? איפה הבושה??!?
איפה הביקורת על מי שצריך לקחת אחריות? איפה הצבת סימני הקריאה הנכונים? איפה ההנפה החיובית שהתקשורת מסוגלת לעשות? הרי מעשים טובים יספקו את סחורת הרייטינג לא פחות מאשר שקרים מומצאים ומגעילים שלכולנו נמאס מהם!!
כולנו יודעים עד כמה התקשורת יכולה להקים ולהרוס בן אדם. הם עשו זאת וממשיכים לעשות זאת כל יום. הגבולות נפרצים כל פעם מחדש ואנשים תמימים הופכים לקורבנות בשם הרייטינג והפרסום. הכל מהיר ועכשווי, צריכה מהירה.
ואנחנו? בולעים הכל כאילו זה האוכל הטעים בעולם. איפה השכל שלנו? איפה הכוח של העם לקום ולהגיד שנמאס לו מהשטויות. שנמאס מהשחיתות. נמאס מההתמקדות בשלילי ובמגמתי. וזה לא רק בפרשה הפתאומית של ביבי, מן השתם, זוהי דרכה של התקשורת תמיד. ואנחנו ממשיכים לקטר בשקט, בנינו ובין עצמנו, בשיחות סלון חוליות ולבלוע.
ביבי- אני איתך! ולא רק מפני ש"אויב אויבי אהובי" אלא מפני שאני מאמין שיש לא מעט אנשים ששכלם בראשם, שלא בולעים מיד את שטויות התקשורת וסולדים משמאלניזם להמונים ואוהבים את מדינתם למרות אלה שמתמקדים בדרכים להשמיץ אותה, לרסק אותה ולמכור אותה חינם לאויבנו בהזדמנות הראשונה שתיקרא לפניהם. כולי תקווה שההלקאה העצמית שלהם תביא לסופם והשפויים יישארו עומדים אחרונים.
ולכל אלה שעומדים בפני יאוש, אני מבטיח- עוד יהיה טוב J