כחלק מהלימודים בקרימינולוגיה אחד המרצים לקח אותנו ל"יום טיול בבית כלא". למרות שזו תקופת מבחנים לחוצה הסיור יצא לפועל והיום בבוקר התייצבו כמה שהגיעו במתחם "השרון" צפונית לרעננה ("הדרים", "רימונים" וכו') לסיור מודרך.

לאף אחד לא ממש היה מושג מה הולך להיות והמרצה רק אמר שהוא מקווה שייצא לנו לדבר עם אסירים.

כלא, זה מושג מאוד מופשט. רעיון יחסית חדש (מאתיים ומשהו שנה) בעולם שתפס וצבר תאוצה וכיום קשה לחשוב על פשיעה ללא כלא. מה שידעתי על הכלא (ומה שאני מניח שכל אזרח שומר חוק יודע) מסתכם בכמה סרטים אמריקאים, סיפורים, וצפייה ב"שוטר אזולאי".

סוהרים קשוחים, אסירים מסוכנים, סורגי ברזל והרבה אלימות. נו, חשיבה סטריאוטיפית שמשותפת לכולנו.

הדבר הראשון ששמים לב כשמגיעים לכלא הוא כמות הברזל הבלתי נגמרת. החל מהדוקרנים שעל הגדרות, הגדרות עצמם, הסורגים וכל סוג של דלת אפשרית והמצלמות שמסתכלות עליהם. אם הברזל לא היה סוגר את העבריינים בפנים, הם היו עושים את קופת חייהם מלפרק את כל הברזל הזה ולמכור אותו הלאה...

הכניסה מחמירה יותר מבדיקת המכס בשדה התעופה- מכונות שיקוף, גלאי מתכות, דלתות, זכוכיות מפרידות, שומרים חמושים- אפשר לחשוב שיותר קשה להיכנס לכלא מאשר לצאת (שתי דלתות מסתובבות, דלת כניסה ואתה בחוץ). בהתחלה לקחו אותנו לאזור מגורי הסוהרים. אזור המיטות החמות של אלה שמנהלים את המקום 24 שעות ללא הפסקה. דוברת הכלא עשתה לנו שיחה ארוכה והסבירה על כל התהליכים שעוברים האסירים, סוגי האסירים (/עצורים/שפוטים וכו'), סוגי בתי הכלא, חופשות, תעסוקה, ומידע כללי והייתה מאוד ממצה. הגישו לנו כיבוד חופשי ושתייה ולרגע אחד אפילו שקלתי להצטרף לשרות השב"ס!

אבל אז, במהלך הסיור לאט לאט התממשו כל הסטריאוטיפים והסטיגמות הרגילים. האסירים המכוערים, המסריחים מסגריות והסקרנים, השריקות והקריאות אל עבר הבנות מהחלונות הצרים, כמויות המצלמות הבלתי נתפסות בכל מקום, דלתות עם סורגי ברזל כבדים של התאים, הסוהרים הקשוחים עם האלות, אפילו ראינו את סוגי תאי הביקורים השונים ואשכרה היו שם שתי כיסאות מעבר לחלון זכוכית שמדברים דרכה באמצעות טלפונים!!!

הדבר שהכי הפתיע אותי ולא ציפיתי אליו הוא זה שהאסירים יכולים לדבר בטלפונים מתי שהם רוצים, אבל בגלל שאסור להם להחזיק פלאפונים ואין לכל חדר קו בזק- בכל רחבי הכלא מפוזרים טלפונים ציבוריים ישנים של בזק שפועלים על טלקרד שבכל שעה שהאסירים נמצאים בחוץ מותר להם להשתמש בהם. יש אסירים שנקראים "אסירים עובדים" שמסננים אותם ובוחרים אותם והם עובדים בניקיון, במטבח, בגננות וכו' בכל רחבי הכלא וזוכים לבונוסים מיוחדים בהתאם. לפי דוברת הכלא לא היה ניסיון בריחה של אף אחד מהם מעולם! כבר אפשר לחשוב שהם צדיקים גמורים...

מצד שני נזכרתי פתאום בבחור הכושי מ"אמריקה X" שעבד במכבסה במשך שנים ות'כלס ניהל שם את כל העסק ועשה חיים.

ללא ספק זו הייתה חוויה מגניבה! ואני מאוד מקווה שהיא תהיה גם חד פעמית.. להכיר מה זה כלא "על אמת" אחרי כ"כ הרבה קריאות ספרותיות והיסטוריות, קורסים שונים שעוסקים בנושא וחלק ניכר מהלימודים היה בהחלט מעניין. גם זה עולם ששומעים עליו כ"כ הרבה אבל היות ואתה נמנע מלהתקרב ולהכיר אותו (אחרי הכל, ההרתעה זה חלק מהסיפור) אתה לא באמת יודע עליו דברים.

שמעתי שלאנשים שהולכים לבקר באלקטרז יש פינוק מיוחד שבו כולאים אותם בתאים האמיתיים למשך כמה דקות רק כדי לחוות את חוויית הכלא מבפנים. עכשיו אני יודע שאת אותה חוויה תוכלו לקבל בחינם, בכלא הקרוב לבית מגוריכם- בהזמנה מוקדמת מראש.