זה נוח, זה קז'ואל, זה הולך עם כמעט כל בגד (ובמיוחד כשיש לך כיפה על הראש..), זה עמיד במים, בזיעה, בחום, בקור ותמיד אפשר לזרוק אותו על אנשים שמעצבנים אותך (ולהיות בטוח שתקבל אותו בחזרה).

גבירותיי ורבותיי: הסנדליים

sience 1998!

בעקבות הפציעה הקרבית שלי, והביקור אצל הכירופוד (אגב, שם מגניב לכירורג רגליים, לא? כירופוד.. מעניין מה זה אומר), יש לי 14 ימים של פטור מנעל סגורה = סנדלים!

יש לי גם פטור ממאמצים אבל זה בקטנה.. מי צריך את זה כשרואים אותך עם סנדלים? J

אז אני הולך כל היום עם סנדלים. היום (מוכשר שכמוני) בעודי עולה במדרגות של איזה בנין נקרע לי סנדל שמאל. אני חייב להודות שגם קליק נשמע מכיוון הלב שלי. נקשרתי לסנדלים שלי מאוד.

ניסיתי להיות יצירתי ולשדך אותם, אבל למען האמת זה נראה טיפה מוזר..

בסופו של יום, לא הייתה ברירה ונאלצתי לנסוע לחנות סנדלים (הייתי אולי בחמישה סה"כ – מה ז"א כבר אין לכם סנדלים במלאי?!? זו חנות נעליים למען ה') ולקנות סנדלים חדשות.

אמרתי, אם כבר, נלך על הכי טוב. סנדלי שורש. חבר טוב שלי קנה אותם לפני כמה חודשים ומשוויץ בהם בכל פעם שאני רואה אותו, לאחי יש כבר כמה זוגות ובכלל, אלו נחשבות סנדלי מתנחלים כבר מימים ימימה.

אז הלכתי לבדוק. מסתבר שיש כמה דוגמאות, וזה מגיע לדגמים שנראים כאילו נעלי ספורט הכלואות בתוך סנדל. זה נורא.

אבל נוח J

בסוף, כי גם ככה מגיע החורף וגם ככה אני בקושי הולך איתם- הלכתי על הדגם ההכי פשוט במאה שישים ₪. סבבה.. זה גם נראה טוב וגם נוח. לא צריך יותר מזה.

ואיזה כיף, גם הרווחתי שקית פק"ל עירוי מתנה J

והשבוע אני בשבוע שמירות, איזה כיף! (לשמור עם סנדלים..)