בשלהי כתה י' גיליתי בבצפר מנהג שהחל מחזור מעלינו – סנוקר. בגלל שלמדתי בר"ג המרחק בנינו לבין הסנוקר מאחורי קניון איילון לא היה גדול והם חתכו לשחק בכל הזדמנות. "תחביב שכבתי", ממש.

היות ויצאתי כבר עם חברים כמה פעמים לפני כן לסנוקר (וראיתי סרטי מאפיות) ידעתי פחות או יותר מה זה המשחק הזה. אז ביחד עם עוד כמה חברים מהבצפר, התחלנו ללכת ולשחק. לפעמים אחרי בצפר, לפעמים התפלחנו במיוחד (ושילבנו סרט או סתם ישיבה בקניון), זה הפך להיות התחביב העיקרי שלנו, והוא התפשט במהרה.

היינו כמה חברים שנדלקנו על זה יותר מידי והתחלנו לסגל לעצמנו את זה כתחביב ראשי. הכרנו מועדוני סנוקר בארץ ושיחקנו בכולם. בהחלט השתפרנו עם הזמן..

ליומולדת 19 קניתי לעצמי מקל סנוקר מתברג. פינוק J

אחרי שהתחלתי להבין יותר ויותר בעולם הזה של הסנוקר, לדעת להבדיל בין המקלות השונים, החוקים השונים, הכדורים השונים וכו' גיליתי שהקנייה שלי הייתה פזיזה מידי והמקל בכמה גראמים כבד יותר ממה שהייתי צריך. נו שוין, גם ככה כבר התגייסתי והתחביב הזה היה על פאוז.

מאוחר יותר בשירות, כשתחביב אחר נכנס לי לחיים (הטיפוס), וגיליתי עד כמה תחביב יכול להיות תובעני (ויקר..), וכמה חייל בצה"ל יכול להיות מרושש – הגעתי להבנה שבכדי שיהיה לי טיפה כסף להשקיע בתחביב הקיים שלי אני חייב להשיג קצת כסף.

אז חשבתי על כמה אופציות ופרסמתי הודעות בכמה אתרים.

אחרי כמה שבועות, פנה אליי איזה אחד "בקשר למודעה", ורצה לקנות ממני את המקל. הוא גר באילת, ולא כל יום יוצא לו לבוא "צפונה", אז אחרי שניסינו כמה אופציות, החלטנו שהכי מהיר, זול ונוח לשלוח את זה בדואר רשום.

אז אני חוזר עכשיו מהדואר, אחרי שנפרדתי לשלום מהמקל היקר שלי (ומצב העו"ש שלי חיובי מתמיד), ואני שמח.

עכשיו נותר לי להיפטר מהמצלמה הקודמת שלי!