Liquid Pig

מבחינה תיאורטית יש לי הכול.

יש לי את המקדש הקטן שלי, בו מוצגים המוצגים המקוריים שלי, יצירות האומנות וגילויי העושר שקניתי בכול כך הרבה כסף. יש לי את הסבון הנוזלי שלי, יש לי אפילו את חומרי הניקוי הפרטיים שלי. יש לי חבר קרוב ואוהב, יש לי חברים, ידידים ומכרים. מבחינה תיאורטית יש לי הכול....אבל בתוך העולם הקטן שבניתי לעצמי אני בעצם לגמרי בודדה.

כבר בגיל צעיר התחלתי לבנות את החומות סביב לעולם הקטן שלי. היה לי את הכסף הפרטי שלי ואותו הוצאתי על מצרכי מזון ואלכוהול. אפילו את הגלולות והכדורים שלי הייתי קונה לעצמי, בולעת אותן כול יום, ובכול יום באותה שעה, ממש כמו ילדה גדולה.

הייתי אדונית לעצמי, עד שהפכתי לעבד הפועל על פי גחמות ופנטזיות.

העולם שרואים בסרטים דבק בי ונהייתי לאחת שחשבה כי היא מיוחדת בתוך ההמון, שותה ומעשנת, בולעת ונמעכת תחת התכתיבים החברתיים.

ורק מידי פעם, לעיתים רחוקות, כשהעיניים נפתחות, אני רואה איפה אני. ובוכה.