מאז שעברתי לתל-אביב, הכבד שלי עובד שעות נוספות.
מאחר ומזמן לא יצאתי עם ידידי ע' לכוס משקה, הצעתי לו להצטרף אלי לכוס בירה בפאב השכונתי הקרוב למקום מגורינו.
וכן עשינו. יצאנו לנו לפאב מקומי קטן בקרבת כיכר רבין, ישבנו על כוס ווינשטפאן ודיברנו.
היופי בשיחה עם ע' הוא שניתן לנהל איתו שיחות ברובדים שונים. מצד אחד שיחות חולין ברמת ההתנהלות השבועית, מצד אחר שיחת ייעוץ או שיחה פילוסופית בתהיות כלשהן (מהן יש לי הרבה) ומצד נוסף, שיחה כללית על אמנות ודברים דומים.
לכן, לאחר שיחת חולין קצרה ולאחר התייעצות בנושא רגיש שהטריד אותי במקצת לאחרונה, התחלנו לדבר על קולנוע...
הכל התחיל מהתייעצות בנושא איך לחסל את החבורה הקולנית והמעצבנת שישבה בקומה העליונה והאיבה על כל המקום. אני חשבתי על רובה רסס שפוצע אך לא הורג (מייד), ע' חשב על הטלת מום בסגנון סצינת האוזן ב"כלבי אשמורת".
מכאן השיחה התגלגלה לטרנטינו - לדוגמא, הוא טוען שלמרות של"כלבי אשמורת" יש טעם של סרט סטודנטים, הוא מאין הכנה ל"ספרות זולה". אני חשבתי שב"ספרות זולה" יש אמנם פיתוח של הכלים שמופיעים ב"כלבי אשמורת", אך יש בו חדשנויות שעומדות בפני עצמן.
המשכנו לסרטים באופן כללי, סרטים זרים וסרטים ישראלים (פוליטיים ולא-פוליטיים).
העברנו בין שעה וחצי לשעתיים ככה. אולי זה בגלל האלכוהול. אני לא חושב.
ע' מוציא את הפלצנות שבי, וזה מוצא חן בעיני.
לילה טוב וסופ"ש נהדר,
ג'ק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
