זוית הפוכה

שלשום בלילה פרסמתי. למחרת מחקתי.

היפשושית אומרת שלא עושים דברים כאלה. הרגשתי שלא היתה לי ברירה.

מצד אחד כתבתי את הפוסט המדובר במשך יומיים בראש שלי, לא מצאתי שקט ממחשבות, עד שלבסוף כתבתי אתו ומאוחר יותר גם פרסמתי.

מצד אחר, הרגשתי שנחשפתי קצת יותר מדי. האמנם הבלוג הזה אמור להיות המקום שלי לפרוק את המחשבות שלי, למצוא שקט ומזור, אבל כנראה שבתקופה האחרונה, גם מכרים החלו לקרוא וגם קוראים הפכו למכרים...

הכל נהיה אישי מדי.

נחסמתי.

חבל.