אם הייתי מחפש נקודת זמן אחת שבה רוב החיים שלי השתנו בה, התאריך היה ה- 16 לאוגוסט 2006.
אני כבר לא בשירות סדיר
אני כבר לא ביחידה
אני כבר לא עם טלי וכבר לא עם כרמית
בקרוב אני גם לא אהיה בדירה המדהימה שלי.
עברתי תפקיד למקום אחר לדמרי בצבא, לתפקיד אחר לגמרי, במדים אחרים (קבע), עם משכורת אחרת (אפשר להסתפק רק במילה "משכורת" במקרה הזה), חברה חדשה...
במילים אחרות הכל השתנה לי.
זה מוזר.
זה נחמד.
אבל יותר מוזר מנחמד כרגע.
באותו תאריך גורלי, התאספו מספר גורמים אל אותו חדר, מה שגרם לי בהתחלה לחרדות ולמחשבות על מזעור נזקים ואח"כ חשבתי לי what the hec...
לשתיית הדרגה סלאש פרידה מהיחידה (אותה חלקתי עם היפשושית ואפריל) הגיעו ההורים שלי כמובן, החברה החדשה שלי והאקסית המיתולוגית שלי, שלא פגשתי כבר זמן מה.
לא רציתי לראות אותה, לא היתה ברורה לי הדינאמיקה בינה ובין ההורים שלי ולא היה לי ברור איך החדשה תתמודד עם כל הקהל הזה...
בסוף היה דיי בסדר.
אני אפילו חושב שהיתה לי שיחה נחמדה עם טלי. היה נחמד לראות אותה, וזה לא הסתיים בקטסטרופה כמו פעם שעברה.
היום הזה התיש אותי.
אבל פתחתי דף חדש.
יהיה בסדר, כנראה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
