האמת, לא מחוק, יותר בכיוון "לא נשמר". לעזאזל עם הישרא-בלוג הזה.
כתבתי פוסט די ארוך (זה תמיד קורה בפוסטים ארוכים, לא?) על שינויי מצב הרוח שלי באמצע-סוף השבוע הזה, ואלוהי הישרא החליטו שעדיף לגנוז אותו אל נבכי הביטים בצבירי הזבל, אי שם במרחב הסרברים של ישרא.
אני חושב שזה פורס-מאז'ור.
באמת היה פוסט זבל, וכנראה שהיה עדיף לא לפרסם.
אם יורשה לי לתמצת את עיקרו במספר משפטים -
מצב הרוח שלי התדרדר לקראת סוף השבוע, מה שהביא אותי לאירוע קטסטרופלי-משהו, שטרף בפני את הקלפים והכריח אותי להתבונן בעובדות היבשות והקרות שנקראות החיים שלי.
לא מספיק מעורפל? לא אכפת לי.
ובעודי מתייסר בשאלות קיומי, נרדמתי אל מול המחשב.
התעוררתי חדש ואופטימי, אל יום חדש שטוף שמש, בו קרו ארועים מבשרי שמחה.
לפנות ערב לעומת זאת, חוזר לו הגלגל אל סורו ומסובב מחשבותי אל הנודע, נטחן ונגרס, ממנו ברחתי למספר שעות קלות.
ובאווירה מלנכולית ופיוטית זו, אברך אתכם קוראי וקוראותי המסורים, בשבוע טוב.
-ג'ק-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
