זוית הפוכה

בעוד דקות מספר, אני יורד לאילת.

שוב.

פעם שלישית בחצי שנה האחרונה.

לשם שינוי התחלתי לקחת את התחביב הזה של הצלילה ברצינות : )

לכן, אנסה לתבל בחוויות את הפוסט הבא.

לפני סיום הייתי רוצה לחלוק מחשבה, שלמרות שהיא נשמעת כאילו היא באה ממקום של באסה מוחלטת, היא לא:

שמתי לב לאחרונה שאני ממש מתמסר לחופשים מהעבודה. אני לוקח אותם צעד קדימה והופך אותם לחופשה מהחיים כמו שאני מכיר אותם.

חופשה זה לא זמן לסידורים, או לדברים שאני לא מספיק ביום-יום.

חופשה זה לא זמן "לאגור כוחות" לקראת תקופת עבודה.

איכשהו, רק לקראת סוף החופשה אני רק נזכר שאני עובד, ובמה אני עובד, ושצריך למצוא דירה ותואר שני וכו'.

למרות שדה-פקטו זה אומר שהחיים שלי הם זוועה ושאני רק מחפש הזדמנויות לשכוח מהם ולשקוע במשהו אחר, אני דווקא דיי מרוצה מההפרדה המוחלטת, ולא חושב שהחיים שלי זוועה.

עד כאן,

ג'ק.

לילה טוב.