זה פשוט לא יאומן באיזו קלות ההורים שלי מוציאים אותי מהכלים. ובאיזו עוצמה.
אני פשוט מאבד שנה מהחיים שלי על כל שלוש שעות בחברתם.
לא ברור לי ממה זה בא. אני אוהב את ההורים שלי ומעריך אותם. באמת. אבל איכשהו, הם יודעים ללחוץ על הכפתורים הנכונים, בסדר ובתזמון המדויק שמשגע אותי. וזה רק הם.
כל הסיפור הזה רק גורם לי להבין את חשיבותה של עצמאות. רק כשאתה מבין כמה זה קשה לחיות כשיש למישהו חזקה עליך, אתה יודע להעריך באמת חופש ועצמאות.
לכן, מעבר לחג העצמאות המגיע עלינו לטובה ואותו אני מאוד מקווה שכולכן חוגגות וכולכם חוגגים, אני מתכוון לחגוג לי חג עצמאות פרטי משלי, ביום שאני אברח מפה.
עד אז, אני אצטרך להשתדל להגיע לבית כמה שפחות ולמצוא לאן לברוח בשבתות.
וכמובן: למצוא דירה פור קריינג אאוט לאוד! בקצב הזה אני לא אשרוד את החודש.
תאחלו לי בהצלחה. אני צריך אותה.
חג עצמאות שמח!
ג'ק.