לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זוית הפוכה


אין. פשוט אין על העיזים האלה.

כינוי:  Jack's Curious Mind

בן: 43

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2006    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

5/2006

טלי, פגישה שניה ואחרונה


בעקבות הביקור של פרודתי הטריה (המולקולה שלי), בו ביקשתי בטיפשותי שתשקול איחוד מחודש, הגיעה השיחה של היום.

קבענו בתחילת השבוע שניפגש. שאלתי אותה אם היא לא יכולה להגיד לי "לא" בטלפון, היא אמרה שהיא רוצה לדבר פנים אל פנים.

ואכן נפגשנו. אספתי אותה הערב ונסענו להשביע תאבוננו ב"אגאדיר" הקרוב למקום מגורי.

עוד בעודנו ממתינים למקום, נגמר הסמול-טוק ושאלתי אותה - "אז מה, גררת אותי עד לפה כדי להגיד לי לא?"

היא ענתה שהיא רצתה להסביר למה.

הסיבה: "I just don't see you that way anymore"

אני לא יודע למה, אבל זו הסיבה הכי כואבת שהיא יכלה להפיל עלי.

טוב, בעצם אני יודע למה.

זה מאשר את החששות שלי, מה שקיוויתי שלא נכון: אני לא עושה לה את זה כבר תקופה מאוד ארוכה...

לדבריה מדובר בחודשיים שלשה, אני חושב שיותר.

המשך השיחה נע סביב הנושא - אבל גם אם הייתי רואה אותך כחבר \ מאהב יש את העניין הזה...

וכך היא הפילה עלי כל מיני סיבות למה לא לחזור, ואני הסברתי לה למה היא טועה. אני חושב שהיא הסכימה איתי, אבל זה לא פותר את הבעיה העיקרית...

 

היא ביקשה להישאר ידידים. אמרתי לה שבשום פנים ואופן לא.

הגעתי לפגישה הזו בהרגשה שאני לא רוצה אותה, אני לא אוותר על מה שיש לי עם כרמית בשביל זה וכו' ויצאתי מבואס כאילו נזרקתי שוב. ממש התגעגעתי, ממש רציתי אותה חזרה.

הזמן הזה איתה הורג אותי. מחזיר אותי לפרידה.

 

אני לא מבין איך אני יוצא כזה אפס מתרפס אחרי שיחה איתה. במיוחד שהיה לי כזה סופ"ש מעולה... דייט מוצלח, ים עם חברים, מחשב חדש...

 

בכל מקרה, התקשרתי אל קסם אהובתי הסמויה, אשת סודי, שעודדה אותי קצת.

קסם - תודה.

 

טלי אומרת שהשיר הבא מתאר בדיוק איך שהיא מרגישה.

תגידו לי מה אתם חושבים.

 

Ani DiFranco / You Had Time

how can I go home
with nothing to say
I know you're going to look at me that way
and say what did you do out there
and what did you decide
you said you needed time
and you had time

you are a china shop
and I am a bull
you are really good food
and I am full
I guess everything is timing
I guess everything's been said
so I am coming home with an empty head

you'll say did they love you or what
I'll say they love what I do
the only one who really loves me is you
and you'll say girl did you kick some butt
and I'll say I don't really remember
but my fingers are sore
and my voice is too

you'll say it's really good to see you
you'll say I missed you horribly
you'll say let me carry that
give that to me
and you will take the heavy stuff
and you will drive the car
and I'll look out the window making jokes
about the way things are

how can I go home
with nothing to say
I know you're going to look at me that way
and say what did you do out there
and what did you decide
you said you needed time
and you had time

ובדיוק כשחשבתי לשנות את השם של הבלוג למשהו יותר אופטימי, כי אני לא מרגיש ככה כבר...

אני מוצא את עצמי בדיכאון ללא סיבה.

 

לילה טוב.

ג'ק.

נכתב על ידי Jack's Curious Mind , 28/5/2006 00:04  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כרמית, דייט שני


או... היה דייט מוצלח.

A gentelman never tells...

 

ותשובה לשאלה: מדוע צ'לו הוא כלי הנגינה הכי סקסי שיש (ולא סקסופון, למרות שיש את המילה "סקס" בתוכו P :)

גם אם נתעלם מקול הבאס העמוק שלו, מהצור והקימורים, רק מלראות איך מחזיקים צ'לו אפשר להתחרמן...

הנגנית מחבקת אותו מאחור, עוטפת אותו עם רגליה...

אין יותר אינטימי מזה. ולראיה:

 

 

לילה טוב...

נכתב על ידי Jack's Curious Mind , 27/5/2006 03:13  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קאמרי בצהרי שישי


לא. אין גבול לבורגנות.

לאמא שלי יש מנוי, אבל היום היא לא יכלה להגיע לקונצרט אז הלכתי במקומה.

כבר קיטרתי בעבר (לא יודע איך לעשות לינק) בקשר לאהבה שלי למוסיקה חיה, במיוחד אם היא קלאסית. אז הנה, באה לי הזדמנות ולקחתי אותה.

נעבור במהירות על החלק המשעמם: ניגנו יצירה של אביה קופלמן (פרטים בהמשך), מנדלסון ושומן. היה מדהים.

בהתחלת הקונצרט עולה המנחה, פסנתרנית ומסבירה קצת על היצירה הראשונה - שלשית פסנתר מס' 1 של אביה קולפמן.

היא מספרת שהיא חשבה הרבה איך להציג את היצירה, והדרך הטובה ביותר היא פשוט להזמין את המלחינה... אז היא באה.

עכשיו דמיינו את זה: עולה לבמה בחורה בת 28, נראית סטנדרד תל אביבי, נחמדה, כנראה האדם הצעיר ביותר באולם (חוץ ממני)... הייתי המום. מסתבר שהיא מלחינה דיי מפורסמת ושהיא כותבת הרבה. מוזר.

 

יצא לי לחשוב הרבה במהלך הקונצרט. על כל מיני דברים, בין השאר על מה אני הולך לכתוב פה...

בקונצרט היה לידי כיסא ריק. בפעם הקודמת שלקחתי מאמא שלי כרטיס לקונצרט, הלכתי עם טלי אז לא יכולתי שלא להרגיש בחסרונה. אני לא מאמין שזה עדיין עולה.

חשבתי גם על כמה זה מוזר להיות נגן. להעביר את החיים בין הופעה לחזרה לעוד הופעה... נראה לי מתיש. יותר גרוע מזה, נראה לי שזה גורם לך לשנוא מוסיקה מאוד מהר...

מעניין איך זה יהיה לצאת עם נגנית. פסנתרנית או צ'לנית. אין כלי נגינה יותר סקסי מצ'לו...

 

טוף. היום דייט שני עם כרמית. וויש מי לאק...

נכתב על ידי Jack's Curious Mind , 26/5/2006 14:56  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

3,089
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , צבא , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJack's Curious Mind אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Jack's Curious Mind ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)