אולי הביטוי הנכון הוא "מרוקן" (קריצה ל"משכוכית" של קוני ויליס). שלול מאנרגיות, מצב רוח ושאר ירקות.
אין לי מושג למה, וגם אין לי כח לחשוב על זה.
כנראה שהתקופה האחרונה גובה את שלה.
זה לא שאני מבואס או משהו, חלילה. פשוט לא בא לי להשקיע. לא מתחשק לי לצאת לבלות, לא מתחשק לי להתעניין באנשים (ועמכם הסליחה).
לא מתחשק לי לדאוג לבעיות של אחרים ובמיוחד לא לשלי. גם לא ממש בא לי לחשוב על הטעויות שעשיתי בתקופה האחרונה או איך אני מתקן אותן. ולמען הסר ספק, היו לא מעט כאלה. טכנית, דרושה כאן ועדת חקירה שבתומה ירוצצו ראשים. פרקטית, כנראה שאין תקציב.
האם ידעתם שכחצי מהאנרגיה שמבזבז הגוף שלכם, מנוצל למען אחזקת הגוף ברמת התא? אם להיות קצת יותר טכניים, חצי מהאנרגיה שמפיק הגוף מחומרי מזון, מנוצל על מנת לשמור על יחס ריכוזי נתרן-אשלגן בתאים.
אני אפילו לא מדבר על נשימה, או על פעימות הלב או צריכת מזון ועיכול, או ייצור חלבונים או דברים חיוניים אחרים מאקרוסקופיים.
חצי מהאנרגיה מנוצלת על מנת לשמר אותנו ברמה המיקרוסקופית.
חצי! כ- 50% מהצריכה הקלורית.
תחשבו על זה.
החיים הם לא כמו לצוף על סירה בנהר - אם לא מתאמצים אז מתקדמים לאט. בחיים זה כמו לשחות בנהר נגד הזרם. חצי מהאנרגיה היא להשאיר את הראש מעל המים, ואם לא מתאמצים מתקדמים לאחור.
תמיד צריך להשקיע.
תמיד צריך לתת.
צריך המון מאמץ רק כדי לשמר את מה שיש.
גם כשלא מתחשק ורוצים להרפות מהכל, עדיין צריך לקום כל בוקר לעבודה כדי שיהיה אוכל ואיפה לישון. אי אפשר להזניח חברה, חברים. אי אפשר להתעלם מאנשים. אי אפשר להתעלם מחשבונות. צריך לעשות "סידורים", צריך לתחזק את הדירה, לחשוב על מה שאומרים ומה שלא, לחשוב על מה שעושים ומה שלא.
המון אחזקה. המון מאמץ כדי להחזיק את הראש מעל המים.
וזה עוד בלי להתקדם.
זה לא שמפריע לי לעשות קניות כל יום ראשון, או לנקות את הדירה בשישי, או לקפוץ לבנק וונס-אין-א-והייל, או להרים טלפון לחבר ותיק. אם אני מזניח את הדברים האלו, אני פוגע רק בעצמי. הבעיה שלי היא עם האנשים האחרים שעלולים להיפגע.
אני הולך לשתות משהו.
לילה טוב.
ג'ק.
(מעולם לא עלה בדעתי שבחרתי לי שם של אביזר לאוטו. דרוש שינוי?)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
